הטיפות כבדות,
הצבעים מטושטשים, עמומים האורות
האינכם רואים, העולם הזקין, פעם הייתם ילדים,
ועכשיו, תראו-ענני הגשם חלודים.

והים חורק, והזמן חורג
מהקצב,
פעם יכולנו לראות את הכל ברצף-
ועכשיו כל התמונות נפרדות.
פעם לא היינו שותקים, בעולם עוד היו חידות.
וכעת-
את השמש לא רואים, אפילו לא ביום.
המנגינה הישנה מזייפת ומששתתקת פתאום.
גם הסוף שלכם יגיע עוד מעט, היום אתם בני אלפי שנים

זוכרים, פעם זה לא היה ככה, פעם הייתם ילדים.