השעה 3:00 לפנות בוקר.
חזרתי מבילוי. דווקא היה ממש נחמד. לא, לא חזרתי עם מישהו.
חבל???
יכול להיות... אני אפופה באדי אלכוהול... דווקא רציתי מישהו?
עשיתי לו עיניים , גם חייכתי אליו...אבל הוא היה עסוק בעצמו
ובחבורת בנות שהיו סביבו כל הערב. משום מה לא נראה שהן "עשו לו
את זה".אני חושבת שהוא ממש שם לב לחיוכים שלי אליו אבל הוא לא
עשה שום צעד לעברי... אולי זה בגלל שהייתי עם ערן???
לכי תסבירי לו שערן הוא בסה"כ ידיד... גברים לא מתקרבים כשיש
גבר בסביבה... הטריטוריה מסומנת. אבל הוא עישן ואני לא רוצה
מעשנים, אז לא נורא???
מה רציתי בעצם? להרגיש קצת מחוזרת? משוחררת?
עם כמה כוסיות יין בהחלט הרגשתי משוחררת. רקדתי קצת. כמה אני
אוהבת לרקוד. מתגעגעת לימים שהייתי יוצאת לרקוד עם חברות
והיינו רוקדות כמה שעות ללא הפסקה. איזו הרגשה של שחרור...
וחיות...
זהו שאין לי את החברותא והמקומות לרקוד כמו אז. מרבית חברותיי
נישאו, "התיישבו", ילדו ילדים ואני חזרתי לעידן הרווקות...
מישהו אמר שהחיים מעגליים???
איך בא לי שיקרה משהו טוב שיסחוף אותי בסערה וימלא אותי באהבה.
בינתיים, אני אלך לישון, אולי זה יבוא בחלום.
נכתב ללא עריכה נוספת בפיכחות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.