קירסיקה קונבאלו / קבורה |
והשמש שוב שוקעת כשהכוכבים עולים
מציאות נפרשת, שוב שעת לילה
צעדים בין ההמון, רשרושי מעילים
חתכים על השפתיים וחיוך מתוח פנימה
יותר מדי קירות מול פנסים מהבהבים
הורידים צומחים החוצה, כמו עצי שלכת
לוגמים קצת מהחושך, מביטים לצדדים
זו היתה שעתו האחרונה של הסתיו
והמוות קפא מקור
תמו חום ויובש ועורות מתקלפים
במגעו של צחוק שיכור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|