שירי אל / העצב הזה |
עיניים מצהיבות: הטוב שבעצב הזה הוא שרצח את כל הטינה את הקנאה, הכעס והשנאה הוא עקר ופילס את דרכו בתוכי, במעלה גרוני ונשפך על גופי - אותי אל מדף הסריגים עכשיו, מכודררת ובלועה, שזורת-עצמי עד עלבון. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|