נטליה ג / הילדות שלנו |
באמת שלא,
הוא היה אחר
המלחמה שינתה אותו
אני בטוחה.
הנשק שלו תמיד דרוך ומוכן
והוא - על אוטומט.
לאן נעלמה אותה הילדות?
הבטתי לעבר הנדנדות שלנו,
אך הן היו ריקות,
גם גן השעשועים היה ריק
ולא שמעתי ויכוחים על נשיקה ראשונה
או איך היא אמורה להיות.
אתה נהיה אחר,
קשה לי להבין אותך
וזה מפחיד אותי.
רק תגיד לי רפי,
איפה הילד עם המשקפיים והפוני?
זה שהאמין בטוב, ושאף פעם לא ויתר.
לאן נעלם הילד,
שהביט לי בעיניים
ורצה פעם באמת?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|