כשמגיע חורף
וטיפה זולגת על חלון מלא אבק
של קיץ אינסופי כמעט
שבער באור באור בוהק מדי
של שמש אינסופית
שפרח תמיד מהר מדי,
נזכר בעצמי
על הזכוכית המאובקת
מופיע קו בוהק של שקט
שמגלה את האמת
על מה שהתכסה
אך עוד לא מת
למרות כל החול, הפיח, האבק
גם ברחוב הכי מנותק
טיפה אחת יכולה להחזיר הכל בחזרה,
וגם בעיר ישנן פינות של שקט.
כשמגיע חורף
טיפה זולגת על חלון מלא אבק
של קיץ שעבר לאט
נשטף ברוח הסוחפת
רואה פתאום עולם ישן חדש
רוצה עכשיו, אבל יודע
שיבוא עוד קיץ, אז
אחכה לו, שיבוא אלי.
על הזכוכית המאובקת
הופיע קו זוהר של שקט
שיגלה את האמת
על מה שישאר שם גם כעת
וגם עם חול אבק ופיח
בעיר של שיכחה
טיפה אחת תחזיר הכל בחזרה
היא תבוא מתוך השקט. |
