הכל מסתחרר ונדמה לי שהכל התערבב לו
במן קרוסלה של החיים
תחילה אני בוהה בה מרחוק, מנסה להבין את ההרגשה מהצד
לאט לאט מתקרבת, בלי להפריע לסובבים
מניחה ידי, בוחנת כל סדק קטן וכל לכלוך פעוט
רגל ראשונה ובלי היסוס השניה גם כן עולה
נעמדת קלות ומתיישבת ללא כל מחשבה שניה
מלטפת את ההגה בשתי ידי ואז ימינה
ושוב, חזק יותר
ושוב, זה מתעצם
ושוב, מהר יותר
ושוב, רק הולך וגובר
אפשר ממש להרגיש את הרוח בין שיערותיי
נושבת לה וחודרת לכל חלק בגופי
החיוך מתפרץ החוצה
וממש אפשר להרגיש את האושר העילאי הזה של ההתחלה
אבל הסיחרור גובר
והמעגל שבו אני מסתובבת לא מפסיק
ואז ראשי מסתחרר
אני כבר לא רואה דבר
הכל כלכך מטוטש ואפלולי
רק הרוח נושבת עליי בחזקה
ואני? רק רוצה שתפסיק
רק המחשבות מלוות אותי
ועכשיו הכל מסתחרר ומתערבב לו
כי אני בתוך הקרוסלה של החיים.
ואולי, כבר אין דרך חזרה...