צרחה. בכי. דפיקות מאוד חזקות על דלת העץ הישנה.
וסכין. סכין מבריקה מתקרבת אלייה ליד. השיער הבלונדיני שלה
סתור. וסכין. סכין נוצצת שמשתוקקת לשתות דם. העיניים הכחולות
שלה עצובות. וסכין. סכין משויפת וקטנה ששורטת לה את הפנים.
הידיים הלבנות שלה רועדות. וסכין. סכין שפורמת את עורה הבובתי
והדק כשהיא מלטפת אותה בידייה. רגליים דקות ורזות שנבעו מתת
תזונה נוראית. וסכין. סכין מבריקה מתקרבת אלייה ליד. ועולה
ויורדת, וזזה מצד לצד, והדם משפריץ החוצה במהירות מפחידה. ראשה
מסתחרר, העולם מסתובב ומתהפך בקצב משתנה, היא מאבדת את שיווי
המשקל ומרגישה חולשה פתאומית וקרה. היא נופלת. הדלת נפרצת.
אחותה רצה אל גופתה בדמעות וזעקות אימה. היא מחבקת את גופתה
ומבקשת ממנה לא למות, לא לעזוב. אבל את זה היא כבר רואה
מלמעלה, מתרחקת לאט לאט... וברגע שהגיעה למעלה, לשיא הגובה,
צנחה לאדמה. מתחת לאדמה. והיא עדיין שם, הנשמה שלה זועקת
בלילות קרים... "הצילו... הצילו..." ואמהות מרגיעות את ילדיהם
הקטנים, "זו רק הרוח", בלי לדעת שזו הרוח... שלה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.