|
כל הבניינים נופלים
ואת שותקת.
עושה תנועות של שחייה
אל מול
גלים מפלצתיים
הנשברים על קו
החוף שלך.
כל הבניינים נופלים
ואת עומדת.
עושה מחוות של רטיבות
אל מול חיוך שתלית
לייבוש
בין שני מסמרים
על איזה כותל דרומי
ששרד
כל
הבניינים נופלים
והפנים
שלך
כבר
אדומות ממאמץ
אז את
משרבטת רצון
על פתק
טומנת
אותו
בין
הריסות
ואז
מפנה
אליו את הגב.
הרי ממילא
הרצון שלך
חסר חשק
כשכל הבניינים
נופלים. |
|
|
כשהייתי ילדה
קטנה וטיפשה
איחלתי בהפסקת
האוכל
"בתיאבון"
כמו שהמורה
ביקשה...
ואז כולם
ענו:"חן, חן
לחן" וצחקו
ואני בכיתי.
מצד שני זה פינת
סלוגנים לא
רחמים עצמיים
ונוסטלגיה...
חן, הלא קשורה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.