באותו לילה, הייתי צריכה לשטוף את עצמי עם פולידין.
ועד שלא הרחתי מכל איבר בגופי את הארומה הנוראית של החיטוי- לא
הרפתי.
השקרים והזרע שלו יצרו עליי תרכובת קטלנית.
הייתי חייבת להוריד אותה ממני. לפני שהיא תשלט עליי.
לפני שהוא ישתלט עליי.
לפני שאני לא אוכל לשלוט בעצמי.

הזדיינו באותו ערב בחסות החושך שליד כסאות הנוח.
2 דקות מהג'יפ, 100 מטר מהמסעדה.
הוא גמר מהר כמו ילד בן 15.
ניגבתי אותו עם מפיות "חופרישמן". היה רומנטי.

מאז שנפרדנו היינו צריכים תירוץ בשביל סקס.
הפעם זה היה גלידה.
היה לי דחף מטורף לתותים. תמיד הם נראו לי פרי אופטימי כזה.
יפה, נקי, חושני. אדום.
זה התאים לי לתיק. זה התאים לי ל"דיור" המשוח על שפתיי, זה
התאים לי באופן כללי.
אני כולי אדום. אש. הארדקור. קוק בצהרים. סקס בשירותים.גרפיטי
בבני ברק.

אבל זו ממש לא העונה של התותים, סוף ספטמבר.
הפרוזן בקינג ג'ורג' יצא סגול. לא אדום ולא מתוק.
את הגלידה אכלתי רק אחרי.
הוא אפילו לא ירד איתי כדי לקנות אותה.
חיכה לי באוטו הכסוף שלו כמו רוצח שכיר. מכוון ופוגע.
הנשק המסוכן ביותר שלו הוא אס אמ אס.

באופן כללי היתה לו נטייה לעשות דברים של ילדות בנות 16 בחצאית
גי'נס;
SMS, MMS, משחקי אגו, בלונד צבוע, ומסיבות גרועות בצ'יץ'
ביץ'.

בשבילי, כל הערב הזה היה מסיבה גרועה.
הלוואי שיכולתי לשים אצבע בגרון ולהוציא הכל.
לעשות חוקן לכל המועקה שהסתובבה לי בגוף כמו סלמנדרה.

 

הוא מזל סרטן, הבן זונה.
הכי סימבולי.
כבר שנתיים וחצי הוא מתחלק ומתרבה לי בגוף. גידול מסוכן.
מממאיר.
גיליתי אותו מאוחר מדי.
הכימותרפיה כבר לא תעזור.

יום אחרי ושמונים חלומות אחר כך כל מה שרציתי היה לגמור.
לגמור עם זה. לגמור איתו. לגמור לו על הפנים.
הייתי עצבנית, כועסת, לא מסופקת, ובעיקר- צריכה זיון.

המבטים של הגברים ברחוב החזירו אותי למציאות.
הבחורה שהשתקפה לי בחלון הראווה היתה רזה, עצובה ומאוכזבת.

הסקסית מאתמול בשמלה השחורה התנדפה. לא היה לה כל זכר.
יחד עם האל.אם לייט שלו הוא שאב לי את כל הביטחון העצמי.
האיפור נמרח, השיער נהרס, והתחתונים שלי נשארו אצלו באוטו.

תמיד שנאתי גברים שמעשנים אל. אם.

השקר שלו לא עזב אותי.
זה הרגיש כמו ניתוח קיסרי בלי הרדמה.
רציתי לצרוח.

                 

הוא היה צריך לכתוב לי בשמיים שהוא מצטער.