שיממון עולה, לא יודע מה נעשה,
מחליטים החלטה, מבצעים פעולה,
מגיע לביתך, מביט עלייך,
מפיגים שעמום, בלתי נראה.
אז יצאנו קצת החוצה,
התאווררנו, מה חיפשנו?
ואני באותו מבט, שאותך תפס,
אומרת לי: 'מה קרה'?
עונה לך 'זה לא נורא, זה יחלוף במהרה'.
אז המשכנו בדרכנו,
נהננו, צחקנו,
וכל אותו הזמן אותו מבט שבתוכי,
אותו מבט שאותך תפס.
וכשחזרנו, עלינו לגן,
ישבנו על ספסל, ירדנו לדשא,
ואני עם אותו מבט,
אותו מבט שאותך תפס.
ואני פותח את ידיי,
כמחכה לחיבוק שאותי יעטוף,
לחיבוק שיחזיר לי את הכוח,
לחיבוק שיגן עליי מכל צר ומכאוב.
ואת כמבינה, פתחת ידיים ועטפת אותי מכל הצדדים,
נותנת לעצב שבי ללכת והשמחה משתלטת,
והבכי כה כואב, והדמעות זולגות ומרטיבות,
ואת אותי עוטפת בשני ידייך,
ודמעות העצב, הופכות לדמעות של שמחה.
וכך עטופים אחד בתוך השני,
מחובקים חזק עד לשד עצמותינו,
אני בוכה, ואת תומכת, מעבירה בי כוח,
לא נותנת לי לברוח.
ואני בוכה והבכי רק מתגבר,
פורק הכל, לא נותן לכאב לחלוף,
ואת ממשיכה לעטוף אותי,
חזק חזק, רוכנת ומלטפת את שערי.
וידיי בתוך שערך, מלטפות, אוחזות,
מחפשות משהו לתפוס,
כבמן מטה קסמים, הכל זוהר, הכל בוער,
ואור מסנוור את פניי.
ואת ממשיכה לחבק, עוטפת בלי סוף,
מעבירה בי כוח אינסופי, כוח בלתי רגיל.
ואני ממשיך לבכות, אך נרגע במקצת,
ואת מנשקת את מצחי,
כאומרת לי: 'אני כאן, בשבילך, לא אעזוב'.
וכך מחובקים, נשארנו, שותקים אך מדברים,
ליבנו, פורח באוויר, מגביר קצב, כעולה באש,
בוער מרגש, ומן שלווה כזו יורדת, לא עוזבת,
נותנת, ולא נעלמת, ממשיכה להעביר בי את כוחך.
והדמעות ממשיכות לזלוג על פניי,
מתחילות להיעצר, נרגע קצת,
אבל שוב פותח בבכי קורע לב,
ואת שוב מחבקת אותי בזרועותייך,
עוטפת אותי מכל צדדיך, מחממת אותי,
לא נותנת לי להתקרר.
והסומק שב על פניי והחום מתחיל לחדור אל תוך גופי, אל תוך
ליבי,
ואני אותך גם מחבק, את גם זקוקה לחיבוק,
אחרי יום האתמול שעבר עליך,
אמרת לי שלא הייתי שם בשבילך,
אז הנה הגעתי, וחיבקתי אותך חזק, לא נתתי לך להיעזב.
מחזיק את ידך ואת משחקת באצבעותיי,
מעבירה בי חיוך, מחייכת מכל הלב,
זה רגע מנוחה, רגע של שלווה.
ולא משנה מה יקרה, איתך אשאר לעולם,
לא אעזוב אותך, וכשתצטרכיני, קראי לי,
אני אבוא, גם אם אהיה רחוק, מרחק שנות אור,
אבוא אליך, אלטף את פניך, ואחבק אותך, חיבוק חזק,
חיבוק שייתן לך כוח להמשיך, חיבוק שלא יאפשר לך ליפול,
וכך גם את, ואנו נעביר כוחותינו אחד לשני,
ושוב אור יבוא ויזרח על העולם, לא ייתן לנו לאבד אף פעם.