על שפת הים,
צדפה שחורה שבורה,
הוא היה המרכז,
והמוות לא איחר.
אני עדיין שומע הכל,
כשעוד דמעה נופלת,
אתה מבקש לחזור,
אל הבית בשלום.
זורמת כנהר,
תשוקתי אל החול,
צועק אלייך,
בשדות למרגלות ההרים.
נע במעגל-כבתוך גל,
על מיטה-פניי מול מראה,
אומר הכל אבל שותק,
הקוצים עוד דוקרים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.