מיכאל הרוזן ברג / שיר אשכבה לעצמי |
אשן לי בתוך ארון
לא אקום עוד עם אור השמש
זהו מקום מנוחה אחרון
לבד כמו הלילה
כי מאפר באתי ואליו אשוב
וזה לא נורא בלעדי
הלך עוד אחד לא חשוב
וכשהלילה פוגש את הים
למעלה אקבל זוג כנפיים
המוות הוא המצב הקיים
אבל אוהב אותך עדיין
זה שיר אשכבה לעצמי
בתוך הבדידות אשתקע
כי אני לא מתאים לחברה
הכל נהרס שאני נוגע
השטן יקבלני כבנו
כשהנצח יפרוש את כנפיו
אני אצרח "סליחה" ואמות
אני האיש שאותך אהב
זהו שיר אשכבה לעצמי
חיים שנמכים על הדף
בודד ושונא את עצמי
בקצה צוק הסליחה על הסף
ואסור לאיש לסלוח אף פעם
לאדם שכבר איש לא זוכר
אני מת וזה לא משנה כלום
ובכל זאת
אני מצטער
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|