|
תהומות בבטני.
תחושת ריקנות
מלווה בגיטרה רועשת.
ציפייה
להרגשה שלא באה.
דברים של חצות.
שירה שקטה
כדי שלא להעיר שכנים והורים.
משחקי קלפים משעממים
באתרים מטומטמים.
שיחות חד צדדיות
עם הקולות בראש.
דברים של חצות.
מחשבות מורבידיות מסויימות
אשר אפשר רק להגדיר כ"אימו".
תחושת שמחה רגעית
למשמע השיר הבא.
כעסים על אנשים
שלא יודעים בכלל שהם הורגים אותך.
דברים של חצות.
התכרבלות בשמיכה
אפילו שחם.
צורך לחבק ולהרגיש נאהבת
למרות שבכלל אין מצברוח לאנשים אחרים.
דמעה זולגת
על לחי שכבר מזמן לא יבשה.
דברים של חצות. |
|
|
מה עם הזכויות
על הסלוגנים למי
הם שמורים, בטח
לבמה חדשה אבל
למי עוד, מה כל
מה שאנחנו
כותבים נהפך
להיות בחזקת
הבמה, איפה
הזכויות שלנו,
עד מתי נסבול את
עקירת זכויות
היוצרים שלנו,
עד מתי?
אני דורש פתיחה
של הספרים,
ולבדוק מי
מרוויח מה?, של
מי כל רעיון,
ומי זה חרגול?
עו"ד שמעון
מזרחי, יו"ר
עמותת
הסלוגניסטים
מתוך מכתב חריף
לאחד רימר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.