ואולי אני צריכה להיות מתוקה,
קטנה כזאת, עם תלתלים
עם ריסים ארוכים שמנפנפים
עם חזה קטן וחמוד
ולכה ורודה בציפורניים.
ואולי אני צריכה להיות מתוקה,
עם מבט אבוד, תועה
עם חברות מתוקות וחתול
ואולי אני צריכה לפחד מג'וקים
ולרכב על אופניים - עם סל.
לא לדעת יותר מידי על שום דבר
ולפהק בלילה ולחייך ביום
ואולי אני צריכה להיות מתוקה,
להמנע מעימותים,
וממשחקי כוחות,
וממשחקי מוחות,
סתם אחת מתוקה - עם קול מתבכיין.
פשוטה כזאת - רכה,
עם סרט.
לא מסובכת, לא חשובה.
להיות אבודה.
ורק אז תציל אותי?