הלחי אדומה בסימון של יד
ושוב אני על הרצפה.
בראש שלי מהדהדת המכה
ואני יודעת שיש סיבה.
שזו אשמתי.
וזה הכל תוצאה מהטיפשות שלי.
אני יודעת שאני לא עשיתי
מה שהוא ביקש.
ולכן מגיע לי.
אבל הדבר היחיד שעדיין מפריע לי,
זה שאני לא מבינה למה זה עוד
מהדהד לי בראש.
אה נכון, נהגתי בחוסר הגיון.
אני שוכבת על הרצפה מקופלת.
המומה ממה שעשיתי
ועוד בעיטה,
בבטן הפעם.
אני תוהה אם אני יוכל להכנס להריון שוב.
הדמעות זורמות ואני יודעת
שאני האשמה פה ויש לו כל זכות.
אני הלא בסדר.
איכזבתי אותו שוב.
יללה עצובה בוקעת ממני
למרות שאסור, הוא שונא את זה.
זה רק יגרום לו להמשיך.
אבל אני לא שולטת בזה,
הקולות יוצאים מהדף המכות.
אני יודעת שהוא אוהב אותי
ואני רק מאכזבת ומאכזבת אותו.
מגיע לי לסבול על הטעיות שלי. |