|
הלחי אדומה בסימון של יד
ושוב אני על הרצפה.
בראש שלי מהדהדת המכה
ואני יודעת שיש סיבה.
שזו אשמתי.
וזה הכל תוצאה מהטיפשות שלי.
אני יודעת שאני לא עשיתי
מה שהוא ביקש.
ולכן מגיע לי.
אבל הדבר היחיד שעדיין מפריע לי,
זה שאני לא מבינה למה זה עוד
מהדהד לי בראש.
אה נכון, נהגתי בחוסר הגיון.
אני שוכבת על הרצפה מקופלת.
המומה ממה שעשיתי
ועוד בעיטה,
בבטן הפעם.
אני תוהה אם אני יוכל להכנס להריון שוב.
הדמעות זורמות ואני יודעת
שאני האשמה פה ויש לו כל זכות.
אני הלא בסדר.
איכזבתי אותו שוב.
יללה עצובה בוקעת ממני
למרות שאסור, הוא שונא את זה.
זה רק יגרום לו להמשיך.
אבל אני לא שולטת בזה,
הקולות יוצאים מהדף המכות.
אני יודעת שהוא אוהב אותי
ואני רק מאכזבת ומאכזבת אותו.
מגיע לי לסבול על הטעיות שלי. |
|
א': שמתי לב
למשהו מוזר.
ב': מה?
א': שמתי לב שאת
כל הדיאלוגים
בינינו תמיד אני
מתחיל.
ב': וואלה?
א': וואלה, נראה
לי שזה בגלל השם
שלי.
ב': וואלה? רוצה
להחליף שמות?
א': מה זאת
אומרת, אני אהיה
ב' ואתה א'?
ב': כן.
א': טוב.
ב': שלוש ארבע
ו...
ב': וואלה,
סחטיין עלייך
ועל הרעיון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.