[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ישראל גולד
/
עליה וקוץ בה

משתתפים:

1. בני  גרנות - רוקח
2. נחמה -  רעייתו
3. דוקטור  סשה חורקוב
4. גלינה - רעייתו
5. איגור  גורביץ'- ידיד
























מערכה   ראשונה

העלילה  מתרחשת  בבית מרקחת  ירושלמי  בימינו  אלה .
חדר  עבודה  מרווח  למדי. חלונות  בקיר החזיתי , שתי כניסות
ויציאות
מימין,  לחדרי   הבית . כניסה אחת למשפחת חורקוב ,שניה למשפחת
גרנות.משמאל, כניסה  לבית המרקחת . על שולחן העבודה קופסאות
אריזה
בגדלים   שונים ואביזרי   רוקחות  שונים . כמו כן ארון ,מדפים
לתרופות ,
טלפון  וכרזות  פרסומת  . ביניהן     כרזות בולטות  כגון  :
"  קיבה סתומה , זה שום דבר ! קח   קקוקל  וזה נגמר. של
דוקטור  חורקוב  כמובן "
"  חדש ומהפכני ! שחיפונית - משקה  הפלא  להרזיה מידית,
של דוקטור  חורקוב "
" אתה מתוח , לא  ישן  ? קח  רילקסן ! של  דוקטור חורקוב "
"  אתה חלוד ? אתה סחוט ? קח דבש חלוט  של  דוקטור
חורקוב "
"  רוצה אבל אין און ? יש פתרון !כמוסות   sexon של דוקטור
חורקוב"
על  גבי המדפים , צנצנות גדולות וקטנות  עם תוויות  ססגוניות .
מימין, ארון  כלים לשימוש ביתי , בצדו, שולחן עגול ,כמה כסאות
וסמובר. עם עלות המסך עסוקה נחמה בהדבקת תוויות וסידור
בקבוקונים על המדפים.

נחמה:     ( בכל פעם ששומעת  צחקוקים מתוך בית המרקחת היא
מפסיקה לעבוד
ומקשיבה.  כשהצחקוקים גוברים היא כבר לא  מסוגלת להישאר אדישה
.
ניגשת  לדלת   משמאל  ,פותחת אותה כדי  חריץ ומציצה  פנימה )
ידעתי . שוב  היא כאן , הגברת  פראיירמן  הזאת  ... הפעם היא
באמת הגזימה.
איזה מן הופעה זאת ?  כאילו באה לשיעור  אירובי  ,לא לבית
מרקחת .הכל הדוק
עליה כמו תחבושת אלסטית.  תראו,תראו   איך   היא מעכסת
ומתחנחנת לבעלי
כמו חתולה  מיוחמת  והוא, רחמנא  ליצלן , ברקיע השביעי  ,
מקרקר סביבה כמו
טווס נפוח ,  הריר  יורד לו.    למה לא ? היא  היחידה  שעוד
נהנית  מבדיחות
הקרש  שהוא   מספר  יותר  מעשרים שנה . נו,   מה עכשיו ?
תראו, תראו,  המופקרת  הזאת   עוברת  משפת  הדיבור לשפת המעשה
. לוקחת
את ידו  ומניחה  אותה על   חזה . איך היא מעיזה ?  והוא  בפני
העגל
התמימות  משתף פעולה , כאילו   זה  ייעודו  בחיים .  חכה, חכה,
קזנובה   שלי ,
נראה   אותך אחרי  שאכניס  את  ידיך  לגבס   . ( פותחת את הדלת
לרווחה
וקוראת   ) בני! בני ! (לעצמה) ככה , בלי בושה ,לנאוף  על סף
ביתי ? אני כבר אראה לך.
( ושוב     קוראת  )   בני !  בני !   אתה לא שומע ?
בני:    ( שומעים את קולו המהופנט  מבית המרקחת ) כן, נחמה
נחמה :   אני רוצה אותך כאן ,  תכף ומיד . ( טורקת את הדלת .)
בני:     (נכנס מבולבל  משהו ,כמו נתפש בקלקלתו) מה יש , נחמה
? מה הצעקות האלה ?
אני באמצע העבודה , את לא רואה ?
נחמה:    אני רואה . ועוד איזה עבודה ! עבודת  כפיים
בני:      מה הדחיפות הזאת  ?
נחמה:    הדחיפות   היא בעניין גברת פראיירמן
בני:       פויירמן,  נחמה , פו-ייר-מן . באיזה  עניין ?
נחמה:    בעניין  המישושים
בני:      איזה  מישושים, מה מישושים  ?  את  שוב  מתחילה ,
נחמה ?
נחמה:    תגיד  לי  אתה חושב שאני לא יודעת  מה   הפראיירמנית
הזאת  רוצה ?
בני:      פרויירמן , פרויירמן
נחמה:   היא מנסה להתלבש עליך  בסגנון  זנותי  מתקדם  וחודרת
לך  למכנסיים
כמו קרציה ,למרות שאני  לא  מבינה  מדוע
בני:      תודה  על  הקומפלמנט
נחמה:   ובאיזו אובססיה  !
בני:      אני  לא יודע  על מה את מדברת  , נחמה. גברת
פרויירמן  בסך הכל לקוחה
קבועה  שלי כמו רבות  אחרות
נחמה:     אז  תאמר לי  בבקשה, מה עושה כאן העלוקה  הזאת  מדי
יום ? מה ,פתחת
כאן מכון   למישוש  לב  ריאה ?
בני:        אם את דווקא  רוצה לדעת , יש  לה בעיות בריאות
חמורות .  יותר מזה ,
האתיקה המקצועית לא מרשה לי לספר ,  זה ברור , לא  ?
נחמה:     ברור  לי  שאיזה בורג  רפוי  אצלה   , אחרת  מה יש
לה  לחפש  אצלך    ?
בני:       את ממש  מעודדת
נחמה:    גם השיחות  הארוכות האלה שאתה מאבד  בהן   את חוש
הזמן , מוציאות  אותי
מדעתי  ומעמידות את סבלנותי במבחן
בני:       רק  זה חסר לי
נחמה:    תגיד לי  ראית פעם את פני העגל שלך במראה  כשאתה
בהילולה ? אני פשוט
מקבלת  חררה  
בני:      אם את  רואה אותי  מאריך  שיחה  עם לקוח  , זה  מפני
שלפעמים  מצבו
מחייב   תשומת לב  מיוחדת , זה  אומר  להקשיב  ולהסביר  ולא
להתייחס  אליו
כאל  מרשם   בלבד .  זה  האלף בית של  המקצוע , נחמה .
נחמה:    במקרה  של פראיירמן , גם המישוש  הוא  חלק מהמקצוע ?
בני:      גברת  פויירמן היא  לקוחה מיוחדת .   היא מתמודדת עם
הרבה בעיות
פיזיולוגיות   ואני פשוט מנסה  לעזור . זה הכל .  בואי , נניח
לנושא  הזה,
כבר  נמאס  לדוש בו
נחמה :  אז  מה הפלא שהמיחושים  הפיזיולוגיים  של גברת
פראיירמן  מחמירים  כששתי
ידיך    עורכות    מיפוי   לוהט  על    חזה .
בני:      את  שוב  הצצת , נחמה ? כמה פעמים כבר ביקשתי ממך
לחדול  מההרגל המגונה
הזה  ?
נחמה:    כי  לפעמים   חייבים  להזכיר לך  שאתה בסך הכל  רוקח
, לא  גניקולוג
ולא פיזיאותרפיסט  לעת מצוא . מובן  ?
בני:    מובן , מובן
(  שומעים את  קולה  של גברת פויירמן  מבית המרקחת )

קולה של גב. פרויירמן:  ( מבית המרקחת) זה ייקח  לך  עוד  הרבה
זמן, מר  גרנות   ?
נחמה:    מקרקרים  לך    , מר  גרנות ,  אולי  היא  הולכת
להטיל  ביצה
בני:     לא, לא, עליז.. גברת פרויירמן , אני , אני  כבר  בא
(פונה אל נחמה בהבעת חוסר
ברירה )
נחמה:   לך, לך   מהר , דוקטור חרמנוביץ',    לפני
שהפיזיולוגיה  תעלה לה לראש
בני:      בלי  לעשות לי  בושות, בבקשה  ?
נחמה:   לך,לך, אנחנו  כבר נתחשבן אחר כך  ( בני  יוצא . חוזרת
לסידור ומיון הבקבוקים)
מה לעשות ? ההצלחה  עלתה לו לראש    . עד  לפני  זמן  קצר    
נאבק
נגד  כל הסיכויים  כדי להמשיך  את  קיומו  של  בית  המרקחת
השכונתי הזה  .
הבנקים  לחצו,  הספקים איימו  והלקוחות  העדיפו את הקניונים .
רק משהכניס
לעסק את   צמחי  המרפא  של  דוקטור חורקוב   חלה התפנית
הגדולה .  ההצלחה
האירה לו פנים   ובית המרקחת   , שעמד על סף  סגירה ,   הפך לא
מכבר  למוקד עליה לרגל. כך התכשיט  שלי , מסונוור  מן ההצלחה ,
יורד מהפסים  לעיתים קרובות  ומאבד   כיוון. לפעמים  בא  לי
לכלוא  אותו  במעבדה המהוללת  שהקים  יחד  עם דוקטור חורקוב ,
עם  כל   צמחי מרפא  שלהם . ושיבושם להם ! (  הטלפון מצלצל .
)  בית מרקחת  גרנות .  שלום מר   דנינו , לא הכרתי את  קולך .
מה שלומך, מר דנינו   ? לא בקרת אצלנו כבר הרבה  זמן . בטח .
עשינו שיפוצים, הרחבנו, חידשנו , אין  להכיר .  בני   עסוק
כרגע  .  אולי אני  אוכל  לעזור ? מה  אמרת , מר דנינו ?
התחתנת ? אני שמחה לשמוע . מזל טוב ! מזל טוב ! צעירה ממך
בשמונה  עשרה שנים ?  מה אתה אומר  ? לא נורא , מר  דנינו ,  
כשאוהבים   לפער הגילים אין משמעות ,   נכון ? העיקר שתהיו
מאושרים   . מה ? אם אתה יכול לדבר אתי
בגלוי  , כמו עם  בני  ? איזו שאלה ?  אתה   קליינט  ותיק
ומכובד אצלנו. בבקשה! מה אתה אומר ?  לא,  אני לא מבינה . מה
זאת אומרת אתה רוצה אבל אתה לא יכול ?
מה  אתה לא יכול, מר דנינו ? מה פרוש אתה לא בכושר ?  אז אולי
תשתמש  במוצרים
החדשים שלנו ? " אנרג'יסאן "  או  " נטרוסומט "  של דוקטור
חורקוב .  מה זאת
אומרת ,  כבר לקחת  וזה לא עזר ? אולי   לא לקחת  מספיק .  לא
, מר דנינו, אני לא רוצה
להיכנס  לפרטים. מה ?  אתה לא מתבייש ? אדם בגילך  שכך ידבר ?
אנחנו מנהלים כאן
בית  מרקחת   לא חנות   לאביזרי  מין .   ( טורקת את השפופרת
בזעם ) איזה ידע יש לו !
איך   הוא    מכיר    כל  מוצר   שבשוק  !
בני:    ( נכנס  בהבעה  משועשעת )  עם  מי רבת עכשיו ?
נחמה:    היום כל  הלקוחות  שלך  ירדו מהפסים
בני:    מי זה היה ?
נחמה:   דנינו
בני:     דנינו  הזקן ?  מה הוא רצה ?
נחמה:   עדיף  שלא תשאל . התחתן  עם צעירה
בני:     ו .. ?
נחמה:   הוא רוצה  אבל   לא  יכול .  הקריא לי   רשימה  ארוכה
של  תכשירי מין  שפשוט השאיר אותי בשוק  
בני:       טוב  מאד. יכולת  להמליץ  לו  על   כמוסות   "
סקסון " המוצר   החדש שלנו, שרק עכשיו יצא לשווקים
נחמה:    יכולתי  להמליץ לו גם  על   גברת  פראיירמן ..    
אגב  היא  כבר  עזבה ?
בני:      עזבה, עזבה.  תשתדלי , בבקשה,  להיות  קצת יותר
סובלנית  כלפי הלקוחות,
נחמה ,  אל תשכחי  שמהם אנחנו מתפרנסים .  את הרי  זוכרת   את
הימים הקשים
בהם כל   לקוח  היה משול למלך . אדם כמו  דנינו, למשל ,   לקוח
נאמן  שעליו
ניסינו  כמעט את כל  התרופות   החדשות  של  דוקטור חורקוב .  
חשוב  לשמור עליו.  אז למה  לקלקל  ?
נחמה:   שמע , בני  , לי כבר  נשבר. נשבר לי  מהכל . אני חושבת
שהגענו  לפרשת  דרכים
ועלינו להחליט   לאן  פנינו מועדות , כך אי אפשר להמשיך יותר
בני:      על מה את מדברת, נחמה ?  אני לא  מבין  אותך
נחמה:    על הכל , בני  , על הכל. אני כבר  לא מסוגלת לעקוב
אחריך , יומם וליל , או לעמוד   מנגד ,לצפות בשעשועיך  עם
הלקוחות  ולהשלות את עצמי שזה  קורה אצל  מישהו  אחר .
נשבר לי מן היחס הצונן שלך כלפי   ובכלל ,   על  זוגיות
קרובה בינינו,   אין מה לדבר
בני:      מה  קורה לך , נחמה ?  מה פתאום ? מדוע שלא  תיקחי  
את הדברים האלה
בפרופורציה  הנכונה , מדוע שלא תתעלי מעליהם , הרי זה כל כך
פשוט  וקל
נחמה:    פרופורציה  במושגים שלך  זה  לעצום עין ,להתעלם,  
כשאתה מורח   " קלמנטול "
או  " אנטיסול  " ריחני  על גופה של איזו  לקוחה   מזדמנת
בני:       להדגמה , נחמה , רק  להדגמה
נחמה:      " הדגמה"  , על גוף   מעורטל  
בני:      נו,    מה רצית שאדגים  את המשחה  על הבגדים ?
נחמה:    בשבוע שעבר ,  מרחת  באופן קבוע   לקלמנטינה  ההיא
עם  הפיגמנטים
בני:       ארנסטינה  , אר-נס-טי-נה
נחמה :   ולגברת   חרבונה  עם  קילופי  העור
בני:      חרמונה ,  חר-מו-נה...
נחמה:   סלמונלה  , פומלה ועוד כהנה וכהנה ...הקשבנה בנות  ,
המצאת המאה,   שיטת רוקחות חדישה . התאמה  והדגמה אישית  "
לגופו " של עניין,  בידיו המיומנות  של  דוקטור בני  גרנות ,
הרוקח  הקדוש, עושה הנפלאות  מירושלים
בני:     ששש. מה קורה לך נחמה ? איזה ג'וק חדר לראשך ? את כל
הזמן מעוותת  את   שמות  הלקוחות  שלי  במזיד  במקום את פניהן
.   זה מה שעושה לך טוב  על הנשמה ?
נחמה:    אוי, אוי, איזו תמימות !  ניחנת  בכשרון יוצא  דופן
להפוך  את מישושיך הכרוניים  לחלק מן  המקצוע     אך מי כמוני
יודעת   איך  האנדרלין  שלך משתולל  כשלפניך  ניצבות  זוג
רגליים חטובות  וחזה  שופע . העיניים  שלך מרקדות רומבה ,
כאחוז תזזית , למראה הבלונד   והמחשוף
בני:     לא  היה  מזיק   אם לשם שינוי ,  גם את היית צובעת  
את שערך  מדי פעם. מורחת
קצת צבע על  הפנים , מצרה   מעט  את החצאית , פותחת  כמה
כפתורים  בחולצה
ונותנת לאוויר לחדור   פנימה  , את מבינה ?
נחמה:   אהה,  הבנתי .  אתה לא  רוצה  אשת  בית ,  אתה רוצה
בובת  מין  כזאת
שמעכסת  כמו פרוצה , זה מה  שאתה רוצה   ( מתאפקת שלא לפרוץ
בבכי )
בני:      לא , לא  לזה התכוונתי , נחמה  ( ניגש  אליה  ברכות)
מדוע את  לא מקשיבה ?
נחמה:    זוז , שמור מרחק ממני , קזנובה . די , הקשר  בינינו
נותק , נותק  לנצח ,  לא נותרה
לנו דרך אחרת  אלא להיפגש ברבנות  . ל-הת-ג-רש !
בני:      מה קורה לך , היום , נחמה ?  בדיוק  עכשיו כשסוף סוף
, נחלצנו מן  המשבר  ומצבנו
הכלכלי השתפר  לאין שעור , דווקא היום את רוצה להרוס הכל ?
נחמה:   אתה יודע  בדיוק  מה  קורה לנו.  מן היום  שלקחת תחת
חסותך  את   השמורקובים
האלה  והשכנת  אותם בביתנו  הכל  נהרס . אין לנו יום ואין לנו
לילה  בלי  שהשמורקובים  האלה  יכנסו לנו לנשמה
בני:    חורקובים , נחמה ,  חור-קו-בים
נחמה:   מן היום   שהם התנחלו  אצלנו  אני מרגישה  כמו חברת
קולחוז . הפרטיות  אבדה
לנו.   מהמטבח   שלי  נודף   ריח  של  כרוב   , וודקה  ובורשט
. האוזניים  אטומות
לי   מהסשינקא  פה  והגלינקיא  שם , אני  כבר   לא יכולה יותר
.
בני:     את רק  שוכחת שאלמלא  תושייתו של  דוקטור חורקוב  בית
המרקחת  שלנו  היה
הופך    כבר מזמן  לפיצריה  או  מזללת  שוארמה  של מישהו אחר  
ואנחנו היינו
נאלצים   לצרוך  בעצמנו  את   התרופות  שנותרו לנו על המדפים .
שכחת , נחמה , איך
מן היום  שדוקטור  חורקוב  נכנס לתמונה ,  גברה באזור   הדרישה
לצמחי המרפא .
אנשים  החלו לפקוד   אותנו  בהמוניהם.  החורקובמניה  הפכה
לפולחן
במקום פיצוחים ליד הטלוויזיה    צורכים  היום  "  אנרג'יסן "
ו"רילקסן  " . איש
לא יעיז לצאת היום  מן הבית   ללא  כמות סבירה  של   "  קקוקל
פורטה " ,
" פישקל "     או כמוסות   " צרבטול ".
שיהיה להם לבריאות  ולנו לרווחה    . את   זוכרת את    הפניקה
שעשה  כשרק  רמז
על    מגפת   " האובסיקוקוס "   ? בית  המרקחת התמלא  בלקוחות
עד אפס
מקום  .    כדי לעמוד בדרישה  ההיסטרית  של  הציבור   לחיסון  
"  באנטיקוקוס  "
הטבעי  של   דוקטור  חורקוב  נאלצנו לעבוד במשמרות    ולבנק
נסענו  בליווי
מאבטחים .  זה אצלך  עניין של מה בכך ?
נחמה:   נו, נו ,  גם  הדוקטור  החביב שלך  לא  זקוק לקרן צדקה
.  מהעסקאות  האלה יצא
כמו דובון  מדושן,  מרופד   בדולרים . איך  הוא   אומר ?  
דולרים  זה לא  כסף ,
זה    אמריקה   - לשם  נשואות עיניו
בני:     אני  כבר לא יודע  איך  להסביר  לך , נחמה , אבל
אנחנו  עדיין זקוקים  לו
נחמה:   זקוקים  , אולי ,  אבל לא לשכנו  בביתנו  .  עם הכסף
שצבר  הוא יכול  בהחלט
להרשות לעצמו לעבור  סוף סוף    לדירה משלו   אבל  למדם  גלינה
 הרבה   יותר
נוח  בפנסיון  שלנו , עם  שרות  חדרים צמוד   ,   לינה  וכלכלה
על חשבון הבית
בני:    הצרה  שלך , נחמה , זה  שאת תמיד מחפשת את העוקץ בכל
דבר, את   חשדנית
פתולוגית , תמיד  דרוכה  לקרב .  זרמי  עם הזרם  ואל  תציבי  
אבני  נגף  בדרך,
תראי כמה טוב  יהיה לך
נחמה:   במילים אחרות ,  אני  עבורך   מכשול  שמפריע  לך
לזרום
בני:   את רואה ? את רואה איך את מפרשת את דברי ? התכוונתי  
להסיר ספקות
מלבך  אך את מסרבת לשתף פעולה , את  בשלך וזהו . כך לא  מיצבים
עתיד משותף ,
נחמה , כך רק מחמירים את המצב
נחמה:  התכוונת  לומר  שאבד עלי הכלח  . שהפראיירמניות ,
הסלמנדרות  והפומלות
שאתה ממשש  הן    נחשקות   יותר  ,   ענוגות  יותר  
בני:   אין  מה להשוות
נחמה:   שאני צרת אופקים ,  חסרת סבלנות  ובלתי מתפשרת
בני:      את מונה   את תכונותייך  בדייקנות   ראויה  לשבח
נחמה:    ( בנעימה קרובה  לבכי )   זה מה שמגיע לי  אחרי עשר
שנות  נישואים ,עשר שנות
תמיכה  ועמידה   לצדך ?  בכל העליות  והמורדות , בעיקר במורדות
. ככה ?   וישמן ישורון  ויבעט  ?  חכה , חכה  , ממני  תחלץ  
בשן  ועין , רק  על  האלונקה    
( מנסה  לגשת אליה  ברכות )
בני:   נו באמת  ,  נחמה , למה דווקא עכשיו  ?  בואי נדחה   את
ויכוחי  הסרק הללו למועד
אחר  , כשהסערה  הזאת  תעבור  אותך  , נשב  לשוחח  בשקט  ותראי
שהכל יסתדר. עוד תווכחי  שחשדותיך  מוגזמים , מצוצים מן האצבע

נחמה:  שלא תעיז להתקרב  אלי , אתה  שומע ?   אני  עומדת
להתעלף
בני:   רק  זה  לא  . (  מגיש לה  בחטף  בקבוקון מעל   השולחן)
שתי  , שתי  את
זה  מהר .
נחמה:  ( נוטלת ושותה במהירות . מעוות קמעה את  פניה )   מה
נתת לי  ?  יש לזה  טעם
מריר . מה  זה ?  רעל  עכברים ?  הו, אלוהים. כך  אתה  רוצה
להתפטר ממני ?
בני:   מה פתאום רעל עכברים . הרגעי , נחמה , הרגעי  ( נוטל
את הבקבוק )
הנה , גם  אני   לוקח .   ( לוגם ) את רואה ?  רוקנתי את
הבקבוק . ( לאחר  שהות
קצרה)   מוזר  .  זה באמת   מריר .
נחמה:   ( בבהלה) מה לקחנו, בני  ?  תקרא  מהר  את  התווית
בני:  ( קןרא)  הוי , לא  !  זה לא  " רילקסן "
נחמה:  (על גבול ההיסטריה)  אז מה לקחנו , בני  ,  מה ?
בני:   בואי  מהר  , נחמה ,  חייבים לרוץ . לקחנו  תמצית  של  
"  קקומל   פורטה   "


האור    יורד


זמן  קצר לאחר  מכן.   סשה ( דוקטור חורקוב )  נכנס  מימין

סשה:   ( מוצא את עצמו לבד .  ניגש לדלת משמאל , פותח  אותה עד
כדי  הצצה אל
בית המרקחת . במבטא רוסי כבד ) אוהו ! אוהו !  בני, נחמה ,
בוקר  טוב  חברים !
( באין תשובה  פונה לכניסה מימין  ומקיש על הדלת   )  דוברה
אוטרא  !
( מאחר ואיש אינו  משיב  , ניגש  לארון  כלי  הבית , נוטל  ספל
, מוסיף כפית קפה ומוזג מים חמים  מן הסמובר.  מתיישב ולוגם
בניחותא )
( בני  נכנס  במראה מפוזר  ושער פרוע , כמו אחרי  מאמץ גופני
קשה  )
סשה:  ( במצב רוח מרומם ) בוקר טוב , קמרד  בני
בני:    בוקר  לא כל כך טוב ,  סשה  ( ניגש ומוזג לעצמו קפה)

סשה:   (מופתע מהופעתו המוזרה והמבולבלת  של  בני ) מה זה
לקרות לך, בני ?
בני:      מה  יש  ? מה  לא בסדר , סשה  ?
סשה:   אתה  ליראות  כמו לצאת  מכביסה ,
בני:        כביסה  וסחיטה  גם יחד   . דבר אחד ברור לי עכשיו
יותר  מתמיד,   " לקקומל
פורטה  " שלך   יש אפקט   מידי   ומכריע
סשה:   אתה  לקחת   " קקומל  פורטה "  ?
בני:      אני  וגם  נחמה
סשה:    למה  היה צריך  זה ?
בני:       מה  פרוש  " למה היה צריך   " ?  ארוחת  בוקר , לא
?
סשה:   אהה,  עכשיו  אתה לצחוק . טוב מאד . אני  אוהב זה .  אם
בן אדם לצחוק בבוקר
אז כל   היום  יהיה  טוב   ושמח
בני:   תלוי  בכמה  פעמים עוד אצטרך  לרוץ
סשה:  סליחה , אני  לא  כל  כך  להבין
בני:    העיקר  שעכשיו,  אחרי  שחוויתי  על עצמי,  אני יודע
בדיוק  מה  כוחו
של  הקקומל  הניפלא  הזה שלך  ובאיזה  מינון  לשווק  אותו  בין
שונאי
סשה:   ונחמה  מה  היא לעשות  ?
בני:      תודה לאל , בגלל  זה ,  קצת מרפה ממני
גלינה:   ( נושאת  מגש  עם קפה  ועוגיות ) בוקר טוב ! אני רואה
כולם  פה ,  יש קפה
          אז אני להביא   רוגלעך        ( מניחה על השולחן )
בני:    בוקר טוב, גלינה , ( טועם )  טעים מאד, תודה
גלינה:     אני יודעת   אז נחמה לא לשתות קפה  שחור אז אולי
לשתות נענע , מה  אוהבת .
איפה היא ?
בני :   היא ,  היא  עדיין בישיבה  
גלינה:   היא לשבת בבית  המרקחת ?
בני:     בערך
( שלושתם לוגמים מן הקפה )
גלינה :   ( אל סשה ) סשינקה ,  אתה כבר להגיד לבני  על
הסימפזיון  בתל  אביב ?
סשה:   עוד לא
בני:     איזה  סימפוזיון   ?
סשה:  ( שולף  פיסת נייר מכיסו ומקריא ) מטבוליזים   ותי
-זו-נה  ,מעניין  בדיוק  מילה
זה  אמר  לי  אתמול  פציינט   שלי  בקופת  חולים
בני :       מה  אתה מקשקש ? תן   לראות .  ( נוטל  את פיסת
הנייר  ומקריא  ) לכבוד
דוקטור   אלכסנדר חורקוב , בלה, בלה , בלה , בלה ,  הנך מוזמן
להשתתף
בסימפוזיון   השנתי לרפואה  מונעת בנושא  :  " מטבוליזים
ותזונה  " שיערך במלון
הילטון  בתל אביב   ביום  גימל , שישה עשר  ביוני   ( מחזיר
לסשה את  דף הנייר )
גלינה:   וזה  היום ,  אני כל כך ..  איך אומרים ?  שמיחה
בני:     שמחה
גלינה:  כן, שמיחה, לנסוע עם סשינקה ,  לראות  הים  ואתה  יפו
ואתה  אוניברסיטת ,
לעשות שופינג   בדיזינגובה  וגם ללכת במסעדה   של   " בבושקה
"  לאכול  פירושקי
אנחנו לא להיות שם  כמעט  שנה
סשה:  יום אחד לא מספיק  בשביל הכל, גלינקה   ,  אבל   פעם
אחר
גלינה:   ויש  לנו עוד סורפריזה , נכון  סשינקה ?  תגיד לבני
.
בני:       סורפריזות   לא חסרות לי  מהבוקר , מה עכשיו ?
גלינה:    תגיד לו סשינקה , תגיד
סשה:   אם להגיד עכשיו  אז לא להיות סורפריזה
גלינה:   אין דבר , אני רוצה  גם  בני  ונחמה להיות  שמיח
סשה:  ( אל בני )  אנחנו   לעשות לכם  סורפריזה,  איך אומרים
בעברית סורפריזה
בני:     הפתעה
סשה:    נכון  .  מחר  אנחנו  ארבע שנים  חתונה  זה אתם לא
לדעת
בני:    הו, מזל טוב  , מזל טוב .  חבל שלא  ידענו  , היינו
מכינים  עבורכם משהו מיוחד
סשה:    אחרי הסימפזיון  אנחנו  לעשות ביחד  חגיגה גדול  . עם
שמפניה  ורוסקי  קוויאר
עם מוזיקה  ובלליקה  מה  גלינה  יודעת  לנגן,  לעשות  הרבה ,
הרבה  שמח
גלינה:   אני   לנגן   מה נחמה  לאהוב  הכי הרבה -
פודמוסקובניא  ויאצ'רא ,טיומניא  נוצ',
סרצה ,   ועוד  שירים  יפה  כמו לחגוג   ברוסיה ,  עד   בבוקר
בני:      ( באירוניה )  נחמה  , מה  זה  תשמח  !
סשה:   אתה  לדעת,  בני ,  לפני אני  , גלינקה , היה  חבר אחר
באודסה  מה קראו לו  איגור  גורביץ' . את לזכור , גלינקה ?
גלינה:    בטח  לזכור. מזל אתה לעשות    דיאגנוזה  טובה   מתי
הוא חולה  מאד  אם לא  אולי אני לקבל    " סטטופוביס    "
וירלי  ולמות  
בני:      סטטופוביס ?  לא שמעתי  על מחלה כזאת
גלינה:    זה וירוס  מונגולי   חזק  ,  מה גילה  סשינקה
סשה:    אפילו  איגור  לא  לדעת   אז  היה  לו  סטטופוביס
וירלי  מסוכן . מזל אני  לתת  
טיפול  הומאופטי   אנטי  ויראלי  עם סירופ   שום ,  ממרח  דגים
 וקומפרסים   כוסברה   מה  לעשות  איגור   בריא  אבל   הריח
או, בוז'ה , הריח  כמו מת  
בני:      אני  יכול לתאר לעצמי   . מה  היה בסוף עם איגור  
החולה ?
סשה:   כבר לא חולה כל כך.  רק לפחד  כל הזמן  מאפידמיה . איך
אומרים בעברית
אפידמיה ?
בני:     מגפה
סשה:   מ-ג- פה . מילה  יפה .  איגור  להישאר באודסה מקבל מניה
. איך אומרים בעברית
מניה ?
בני:    מניה
סשה:    לקבל מניה  נברוזה  .  כמו  היפוכונדר  מה  לחפש  רק
מקום  סטרילי ,לחיות   כמו
תינוק   באינקובטור   ולפחד  מאינפקציה  -   עכשיו  
סטוטופוביס כבר  הלך ואיגור גורביצ'  באודסה
בני:     אין לי  ספק , סשה , אחרי טיפול מסור  כשלך  הוא בטח
כבר  לא יחזור להיות
אותו איגור  שלפני   המחלה
גלינה:   וכך אני להכיר  סשינקה  . אחרי שלושה  וחצי חודשים ,
אנחנו להתחתן  , לבוא
כאן  ביזרעל  ולהכיר ,  בני  ונחמה ,  לעשות חיים  כמו
משוגעים
בני:     יפה מאד .  טלנובלה  רוסית  שעוד לא  סופרה  ( הטלפון
בבית המרקחת מצלצל )
סליחה , אני חייב לענות   ( יוצא )
גלינה:  היום ,בני ,  יש   קצת  עצבנות  , אתה לשים לב, סשינקה
?
סשה:   ככה הוא  לקום כל  בוקר
גלינה:  אולי  הוא ונחמה ,   לא  כל  כך בסדר
סשה:  אנחנו לא להגיד מילה  ,   גלינקה
נחמה:  ( שקלטה את  דבריו עם הכנסה )  לאיזה מילה אתם מתכוונים
?
גלינה:  בוקר  טוב , נחמה
סשה:  בוקר   טוב
נחמה:   מה כל כך טוב  על הבוקר ? שמעתי  שרציתם לומר  משהו
אבל אתם לא אומרים
סשה:   ב..  ב.. בעבודה  שלי  בקופת חולים, נותנים  הרבה
משמרות
גלינה:  סשינקה  לעבוד  קשה  , אבל לא להגיד מילה
נחמה:   אני  בעד להגיד  :  " תודה "  
גלינה:   תודה  ?
נחמה:   כן, כן, תודה
סשה:   נחמה   רוצה     להגיד  " תודה  "  אז יש  עבודה  ,
נכון נחמה   ?
נחמה:   נכון  .  ראיתם את  בני ?
סשה:    היה  טלפון ,  הוא  לרוץ  בבית  המרקחת
נחמה:    בטח שירוץ . שוב איזו  פוסטמה  למישוש
סשה:    פוסטמה ?  אני לא  לשמוע  מחלה  כזה
נחמה :   אלו מחלות שרק בני  מתמחה  בהן  
גלינה:  ( בנסותה להפיג את המתח  ) את לשמוע כבר  על הסורפריזה
שלנו , נחמה ?
נחמה:   בפעם האחרונה כשלכם הייתה סורפריזה   אני הייתי
בקריזה. את זה אני
זוכרת היטב
סשה:  לא, לא ,   לא  לקחת   בני  לפאב  ( שולף את דף הניר
מכיסו ומקריא)
הנה  ,בבקשה . ( שוב שולף את המכתב מכיסו ומקריא )  " לכבוד
דוקטור  אלכסנדר  טורקוב ,בלה, בלה, בלה, בלה "
נחמה:  מה זה הב..בבל"ת  הזה ?
סשה:   לא, לא , זה ללמוד מבני , ( ממשיך להקריא ) " הנך מוזמן
להשתתף בסימפזיון
לרפואה מו-נ-עת בנושא  מטבוליזים ותי-זו-נה "
נחמה:  אתה לא מתבייש , סשה ? אדם  כמוך ,   זה מה שבני  מלמד
אותך    ?
גלינה:  את לא להבין , נחמה.
נחמה:   סלח לי , סשה , אבל   את התירוץ   הזה  כבר  שמעתי    
.
סשה:    גלינקה  רוצה  " לגיד "  אז אנחנו נוסעים היום לתל
אביב  בסימפזיון מה  הזמין
קופת חולים
נחמה:   בסדר.  מה כאן הסורפריזה  ?  סעו לשלום !  אולי תל
אביב תמצא כל כך  חן
בעיניכם  שתחליטו  אפילו  להישאר  שם
סשה:   הסורפריזה  זה בסוף ,נחמה,   מתי  לחזור  ( אל גלינה)
בואי גלינקה ,נלך ללבוש
משהו יפה   בשביל  תל אביב    ( שניהם יוצאים )
בני:    ( נכנס  במצב רוח טוב ) אני רואה שכבר הוטב לך , תודה
לאל  
נחמה:  קלקלתי לך את השמחה ? חשבת שאני אבלה  כל היום בשירותים
כדי שאתה
תוכל  להשתולל  חופשי  עם הסלמנדרות שלך ?
בני:     שוב התחלת ? איזה סלמנדרה, נחמה ?
נחמה: זו שצלצלה לך מקודם .  אולי  , גברת פראיירמן ,או  
החשקונה , או השד יודע מי
בני:      אם את דווקא רוצה דיווח , צלצל  מר  דואק. ביקש
פרטים  על  " הפישקל "  שזה
עתה  הוצאנו לשוק  .
נחמה:  אז  מה פשר  החיוך  המסתורי   הזה  על פניך ?  מי  שעשע
אותך  על הבוקר ?
בני:     את , נחמה  , את . חשדנותך  הבלתי  פוסקת  עם  סצינות
ההיסטריה שלך ,   מצחיקות אותי  לפעמים  עד  דמעות
נחמה:  ( בהעיפה לעברו מבט  מלא  כוונות )  עוד נראה. צוחק מי
שצוחק אחרון   ! ( מעיפה לעברו מבט  חמור   )  איזה בן אדם
מסובב !   ( יוצאת  בכעס  )  
בני:  ( ניגש ומתבונן מבעד לחלון כשגבו לכניסה ) יכלה להיות
אישה  למופת  
אילו  רק  השתחררה   מעט  מן  המניירות המטופשות האלה  ודואגת
יותר  לתדמיתה . כל
היום רודפת   אחרי כאילו הייתי  פרפר   שחמק  מן הכלוב .  אולי
לעתים , אני  אולי  אוהב
להשתעשע  . מסביר פנים .  אולי אני  מגזים ביחסי  החם  כלפי
הלקוחות , אז מה אם אני  קצת  ממשש  מדי   פעם  ומקל  על
מחושיהן ? מה זה משנה  של מי ? שלי  או שלה .  זאת הפריבילגיה
המקצועית  שלי , שדווקא  זוכה לשיתוף פעולה  מלא   מצד הלקוחות
. אז  מה  ?  חרב  העולם ? נפלו חומות ירושלים ? מדוע להפוך את
זה  לקטסטרופה ? מדוע   היא   מסרבת להבין   שזה חלק  מהמקצוע
?  שזהו  קסם  השיווק  שלי .   שזה מביא  פרנסה  וסיפוק..
בעיקר  סיפוק .  יום בהיר  אחד   הוירוס הזה  לבטח   יחלוף
כלעומת שבא . אין צורך להחניק אותו בעודו באיבו    
סשה:  ( מפתיע  את בני )  עם מי  אתה לדבר , בני ?
בני:   (  מופתע מעצם הופעתו הבלתי  צפויה ) אוח !  שלא תעשה
את זה יותר , סשה
סשה: מה  אני  לעשות  ?
בני:   עוד מעט  אתה  " לעשות "  לי שבץ לב . לא  מפתיעים בן
אדם מאחור
סשה:  סליחה, אני לא  לדעת   אז אתה  עסוק  
בני:      טוב, נעזוב את זה . אני מבין  שאתם  נוסעים ליום של
כיף  ?
סשה:  כיף ? מה זה כיף ?
בני:  לעשות חיים .  חבל שאני לא יכול להצטרף
סשה:   אם עוד פעם אתה לבוא אתנו  , נחמה לעשות לנו חרקירי
בני:    אני יודע, מה לעשות  ? בינתיים  אסתפק  במה  שיש  לי
כאן
סשה:  בני, אני  רוצה מדבר אתך עכשיו  כמו  חברים  
בני:      עכשיו ? על הבוקר  ?  אי אפשר לדחות את זה  לאחר
שתחזרו ?
סשה:   לא , בני .   עכשיו  .  חשוב  מאד .
בני:    או- קי . דבר
סשה:  אני  וגם גלינקה חושבים אז אתה  ונחמה משהו לא בסדר
בני:  מה פירוש , לא בסדר ? אנחנו חולים ?
סשה:  לא, לא , חס  וחלילה , אולי  אתם יש משהו נגד אני
וגלינקה . אולי לעשות משהו
לא בסדר , אנחנו  לא לדעת , אבל  אני וגלינקה מרגיש משהו  אחר
, לא כמו היה קודם
בני:    יש בזה  משהו   , סשה , אבל זה רק ביני לבין נחמה ,
משהו אישי  שלא קשור בכם  
סשה: באמת  ?
בני:   באמת .
סשה:   אז אני אולי  לעזור  ?
בני:    לא, סשה , תודה . אין צורך .  את הכביסה המלוכלכת
שלנו  אנחנו  מכבסים  לבד  
סשה:  ואנחנו חשבנו אז  אולי מפריעים   , אולי  נחמה כבר לא
רוצה אנחנו כאן
בני:   מה פתאום , סשה ,  מה פתאום . תוציאו את זה מהראש  וסעו
לשלום
סשה:  אולי בכל זאת ,לספר לי כמו רופא משפחה
בני:  מצטער, זה  לא  בתחום שלך , סשה .  זה בראש , זה בנשמה
סשה:  אין דבר , דוקטור  חורקוב  לרפא  הכל  .
בני:  איזה  תרופה  יעילה  יכולה להיות לך נגד  אשה  אובססיבית
שנצמדת לבעלה כמו צל,
עשרים וארבע שעות ביממה  וכשהוא  נחשד  בהשגת גבול , בר מינן,
הק.ג.ב  זה  משחק
ילדים לעומתה  . עכשיו  אתה מבין, סשה ?
סשה:  אני מבין ,  בטח מבין . ( לאחר  הרהור  קצר)  צריך לתת
חודש אחד ,שלוש פעמים
ביום     רלקסן פורטה    בתה , בקפה או במרק,  זה לעשות
ריאקציה חת שתיים
בני:     לא  יעזור .
סשה:   אז   אין ברירה , לתת  אבקת   וקסמין  כפול
בני:       השתגעת ?  וקסמין  נותנים לסוסים
סשה:   אמרת בעיה  שלך אקוטית
בני:    לא עד כדי כך
סשה:  אז  אני , כמו חבר טוב שלך,  צריך ללמוד אותך איך  להיות
דיסקרטי  ולעבוד  עם
השכל  . טקטיקה,  בני. טקטיקה  , זה  מה  צריך  .
בני:    ואתה חושב  שזה  מה  שיעזור  לי   ?
סשה:   לי  זה לעזור,   אתה  לא  לראות  ?  
בני:    מה לראות , סשה , על מה אתה מדבר ?
סשה:  אתה חושב , אני לקחת גלינה בקלות ?  נייט  קמרד . אני
לעשות  לאיגור גורביץ/
קומבינה  כזה  מה לא  לשכוח  כל  חיים  שלו
בני:       קומבינה ?  כמו  אבקת  " האולטרהקומבינת  " שלך ?
סשה:    לא, לא , קומבינה   אחר  מה  טובה   רק  בשביל  איגור
.
בני:    שמע , אתה  תחמן   !
סשה:   מה זה תחתמן  ?
בני:    תח-מן .  זה אחד  כמוך , סשה,  מסטר   הקומבינות .
איך אתה תמיד  מוצא את  הפתרון  הנכון  בזמן  הנכון , אני לא
מבין  
סשה:  זה לא ללמוד באוניברסיטת , בני , זה אקספרימנטים  מה
עושים  בחיים. אני  לשים
עין  בגלינה  אז להחליט  על אפנסיבה . איך אומרים אופנסיבה
בעברית ?
בני:     מתקפה
סשה:   נכון, מתקפה . מתי  איגור  לנסוע ללמוד במוסקבה  אני
לכתוב לו  אז גלינה חולה.
לקבל , וירוס  וירלי   מה קוראים  אקצנטורה  הוריזונטלית  זה
לעשות עור  פנים
זקן ,  כמו  מומיה
בני:     אוי ואבוי ! שלא נדע  . איזה מחלה זאת ?
סשה:   מה   אני  להמציא בסיביר  . אני לכתוב  לאיגור אז  מחלה
זה  של גלינה  צריך
הרבה   אינפוזיה   אלכוהול  להרוג  הוירוס  כמו  אנטיביוטיקה,
אז הוא   לשלוח
ממוסקבה  כל חודש ,  ארגזים  וודקה  סטוליצ'ניה  
וקרסצ'ינסקיה ,  מה אני  למכור  באודסה   ולעשות  הרבה  רובלים
בשביל  דולרים
בני:    מה אתה  אומר ?  והוא  האמין  ?
סשה:  בטח  , אנחנו חברים טובים  עוד  מהפקולטת
בני:    וכל הזמן הזה גלינה לא  התעניינה , לא שאלה עליו  ?
סשה:  אולי  חודש אחד ,  אז אני  להיכנס  עוד פעם לאופנסיבה
ולהפעיל  קומבינה  מספר
שתיים .
בני:    זה נשמע  כמו  מבצע צבאי  .
סשה:   אני לספר לגלינה  סוד גדול  , אז איגור  גורביץ/  להכיר
במוסקבה סטודנטית
ממונגוליה מה למדה  גם כן  גיאולוגיה  ולעשות אתה  חיים כל
לילה , כמו משוגע .עד  בסוף
לקבל  ממנה   " מונגולומניה "
בני:   מונגולומניה ? מה זה צריך להיות ?
סשה:  גם אני לא לדעת  אבל  זה לצלצל  טוב
בני:   ובכל  זאת , למה דווקא  מונגוליה ?
סשה:  שמעתי  אז גלינה  להכיר פעם  בעבודה  כמה  מונגולים  מה
היה להם  ריח  של
סוס   , אנשים נורא  אגרסיבי , מה היא לא אהבה .  אחרי לשמוע
על המונגולומניה של איגור  היא לבכות    כמה דקות , כי  אני
להיות  שם לידה , באטמוספירה רומנטי  עם הרבה אהבה , בקבוק
שמפניה   וקוויאר , אור   של  נרות  וציגנסקי  מוזיקה , בדיוק
כמו בסינמה
בני:   שועל  תחמן  שכמוך
סשה:  ועכשיו  אני פה  ביזרעל , עם גלינה שלי  ואיגור  
להישאר   רחוק  עם המונגולומניה
בני:   ( בציחקוק  משועשע)עכשיו   בטח  תפש לו   איזו  טטרית
עם ריח  כבשים  ומתמודד  עם איזו טטריתומניה   חדשה  ,   אי שם
,  בערבות סיביר
גלינה :  ( שומעים את קולה מרחוק) סשינקה ,  אני  לחכות  לך
באבטומוביל , אתה לבוא ?
בני:    ( בהטיית ראש ) אקצנטורה  הוריזונטלית , הא ?
סשה:     כן, גלינקיה  אני  תכף  לבוא  ( אל  בני )  לא צריך
דואג  ,  בני ,  כשאני לחזור
מסיפזיון , אני  ללמוד  אותך  קומבינה כזה  מה  לעשות   נחמה
שלך , נחמצ'וקלה   הפודל
להתראות    קומרד .  ( יוצא )
בני:   ( בלוותו במבטיו ) נפל לי כמו נס  משמיים  , בחיי . מה
הייתי עושה בלעדיו ? אין
נושא  שהאיש הזה אינו  מתמצא  בו  .  (  בסדרו  את  הבקבוקונים
על המדפים  ועל שולחן
העבודה ) מה זה ראש  יש לו ! איציקלופדיה   מהלכת  . אתה שואל
,  יש לו  תכף תשובה . אתה  בבעיה  ,  הוא תכף  פותר.  תודה
לאל  שהוא עדיין  אתנו ולא התייאש  .  רק
" שהגברת  "  החסודה    שלי  לא  תקלקל  . עם איזו פצצת סרחון
. ( הטלפון מצלצל )
שלום , בית מרקחת  גרנות . כן , מר דנינו , מה שלומך ?  שמעתי
שצלצלת , אשתי  סיפרה
לי . אני  מצטער , שלא יצא לי לברך אותך. הייתי  מאד עסוק .
כן,  מר דנינו . כן, ודאי  ששמעתי , אני מאחל לך מזל   טוב
ו"עמידה "  איתנה  במשימה .
 היא  אחות  במקצועה ? או,  אתה  בר מזל ,  מר דנינו  .  
אחות  צמודה   שהיא
גם   רעייה  ,  זו  ממש מציאה  בימים טרופים אלה ,שלא לדבר  על
אדם פעלתן כמוך .  אז מה  ביקשת  לדעת , מר דנינו ?  לא, לא ,
את  המוצרים   האלה אנחנו  לא  מחזיקים . בהחלט שלא .  אין לנו
שום  משחה סינית  לא  מפוח  שוויצרי  ולא  את  הנמר  הטיבטי .

מה אתה    אומר ? קראת על   כמוסות  הסקסון  שלנו ? אפשר, אפשר
בהחלט  לנסות .
אתה יודע  מה, מר דנינו , שלח   אלינו את  רעייתך הטרייה  ,
נתרשם  , נבדוק, נערוך לה
כמה טסטים  במקום , ועל פי  התוצאות   נחליט  לאיזה   מינון
אתה  זקוק   .  בטח
סודי,   אצלנו הכל  מתנהל על טוהרת  הדיסקרטיות  . אשתי ?  הס
מלהזכיר .   אין  מה לדאוג , מר דנינו ,  היא  לגמרי  מנוטרלת
מהעניין .   עיניה  אטומות  ופיה   חסום . כמו  פודל  מעולף.
אז  שלח את גברת   דנינו  לכאן , כפי  שקבענו   וזכור  שאנחנו
כאן רק  על   מנת לעזור .   שלום  , מר דנינו .  ( מחזיר  את
השפופרת  וממשיך למיין את הבקבוקים במצב רוח טוב   )  כזה אני
,   תמיד  מוכן  ומזומן  להושיט  יד   ואפילו יותר  מזה .עם  
קליינטים כאלה  כמו , מר דנינו  חייבים  לנהוג  בכפפות של משי
. ( הטלפון  מצלצל  שוב . נוטל את
השפופרת )  שלום. בית מרקחת גרנות . ( בנעימה אחרת )  הו,
שלום גברת  עוזיאל   . טוב לשמוע את קולך הערב  אחרי טיפולו
המסור של דוקטור  חורקוב . מה ? נצרדת שוב ? מוזר, מוזר  מאד .
גם אחרי    "הגרונקולט "  שלנו ?  אני  מבין . ברור  שתאלצי
לדחות את כל
ההופעות  שלך . אני מאד מצטער , גם בשם דוקטור חורקוב כמובן .
לא, הוא לא נמצא כאן  כרגע אבל  מיד  כשיחזור  אני מבטיח לשלוח
אותו לביקור .. מה זאת  אומרת לא לשלוח ? הוא מה ? בכל פעם
שמבקר אצלך  הוא  מבקש  שתתפשטי  ? נו, באמת גברת  עוזיאל , את
הרי  אשה  מתקדמת , איך רצית  שיקבע את הדיאגנוזה , דרך הבגדים
? מה , הוא רנטגן ? גם כשאת מתלוננת  מכאבים בגרון הוא מבקש
ממך להתפשט  ?נו ,   טוב , זה  מכוחו של הרגל  , כפי  הנראה .
איך שלא יהיה ,  על  שיטות הריפוי  החדשניות  של  גאון  כמו
דוקטור חורקוב  לא מתווכחים. אבל אם את כל כך סובלת תשלחי
אלינו  את מר  עוזיאל ,  אתן לו  משהו  חזק יותר,   לשיכוך  
הכאבים , מה   דעתך ? אה, מר  עוזיאל  בחו"ל  ? חבל . מתי
יחזור ? בעוד שבוע ?  זה באמת  לא נעים   . ואצלך  אין  אף אחד
בבית ? לא, לא אין צורך
לבכות ,גברת  עוזיאל .  או-קי , אני מקבל על עצמי את המשימה .
בסביבות השעה תשע בערב  אגיע   אלייך בעצמי עם התרופות. זה
בסדר ?  לא , אני לא שולח שליחים . המגע האישי   עם לקוחותי
הוא נר   לרגלי , מאז שפתחתי את בית המרקחת  .  השרות  שלנו :
" לגופו של עניין "   הוא לא רק סיסמא  אלא  הלכה למעשה . אז
לא לדאוג, גברת עוזעאל,   להתראות . ( מחזיר את השפופרת) אני
עמוס  עבודה  היום ! ( אחר כך בחיוך שובב )
ככה ? כזה קומבינטור   אתה,  סשה  ?  עובד במרץ   בכל
הכיוונים  ובין לבין  עושה גם חלטורות  לעת מצוא  . אדם בלתי
נלאה אתה , סשה .    
( בפתח נעמד איגור קלמנוביץ'  שמנסה להסב את תשומת ליבו של בני
העסוק
במלאכתו.  רוקע בעדינות  ברגליו . מכחכח  קמעה  . מקיש על הדלת
מבפנים עד שסוף סוף
בני מרגיש  בנוכחותו. איגור  טיפוס פלגמטי , שקשה להוציאו
מכליו, מאופק , מגיב
באיטיות  מעצבנת   )
בני:   ( די מופתע ואפילו קצת  כעוס ) מי אתה ? מה  אתה עושה
כאן ?
איגור:  ( במבטא רוסי חלש . העברית השגורה בפיו  רהוטה למדי )
סליחה אדוני,
לא רציתי  להפריע   באמצע  השיחה  
בני :   איזה שיחה ?
איגור:   עם  מי  ששוחחת  
בני:   זה לא עניינך . איך נכנסת הנה  בלי  לקבל  רשות  ?
איגור:   צלצלתי  וצלצלתי  אבל  אף  איש  לא  ענה , הדלת הייתה
פתוחה
בני:  הדלת הייתה פתוחה אז החלטת  שאתה רשאי  להתפרץ פנימה
איגור:  לא התפרצתי, אדוני , עובדה שאני  עדיין  מחכה שתזמין
אותי  להיכנס
בני:    הכניסה לבית המרקחת  היא  מהחזית .  ועכשיו בית המרקחת
סגור .  למקרים
דחופים פנה לבית מרקחת תורן. שלום ,אדוני.
איגור:    זה בית מרקחת  גרנות  ?
בני:    זה בית מרקחת גרנות  .  אבל   סגור .
איגור:   תודה . רק  את  זה  ביקשתי  לדעת  . אני   לא  זקוק  
לבית  המרקחת
בני:  (  בחוסר סבלנות בולט ) אז ,בבקשה ,  כאן  לא מודיעין
.
איגור:   ( בחיוך  מנומס ומתנצל )  אני יודע
בני:   אז אולי  תאמר  לי סוף סוף  את מי אתה מחפש.  כי  לי
אין  פנאי  לפטפוטים  . היום
שלי עמוס
איגור:   אני מבין, סליחה אדוני ( שולף  מכיסו פיסת נייר  קטנה
,מעיין בה ואחר כך משיב)
את מר  בני גרנות   בנימין  אני מחפש . אולי   אתה  מכיר ?
בני:   מכיר  אבל הוא איננו  .  באיזה עניין אתה צריך  אותו
?
איגור:   בעניין  מאד  אישי , אדוני .  אפשר לדעת מתי  יש
סיכוי  שיחזור ?
בני:    מי יודע ? למר גרנות אין שעות קבועות. ידיו עמוסות
עבודה .  מי שלח אותך אליו ?
איגור:  את הכתובת הזאת קיבלתי  בסוכנות לפני  חמישה שבועות
כשעליתי  לישראל.
( שוב מוציא את פיסת  הנייר  מכיסו ומעיין  בה. )   הנה , כתוב
לי כאן .  " מר  בני
גרנות , בית מרקחת גרנות  , שדרות  עקיבא    ארבע   עשרה ,
ירושלים . זה  המקום ,
נכון ?
בני:  נכון . אז מה רצית ?
איגור:   כבר אמרתי לך , אדוני , את מה שיש לי לומר  ,  אומר
אישית  למר  גרנות
בני:     לכל הפחות  את שמך  ,  אתה יכול  לגלות   ?
איגור:   ( ניגש ומושיט  לו את ידו ) סליחה , אתה צודק  ,
אדוני .  שמי  דוקטור איגור
גורביץ'  -  
בני:   ( כמעט נחנק )  " דוקטור "  אי-איגור  גורביץ'   ?
איגור:  ( שולף כרטיס ביקור ומושיט אותו לבני )  גיאולוג ,
מומחה  בתחום ההידרולוגיה
בני:    הידרולוגיה  ?
איגור:  חקר  מי  התהום ,   ובארצנו הקטנטונת , שהמחסור בהם
חמור ביותר , אני מקווה
לנצל את הניסיון  הגדול שרכשתי ברוסיה   כדי  לגלות  כאן
מקורות   נוספים  מן הזהב  הלבן  הזה .  המים !  אדוני , המים
! שכה  יקרים  לאחיזתנו בקרקע.  סם החיים שלנו  
בני:   אתה נשמע  כמו סוכן  ביטוח  .  מאד משכנע .  מתי אתה
אומר שעלית ארצה ?
איגור:  בדיוק לפני  חמישה שבועות
בני:     והעברית ?
איגור:  לקחתי קורס אינטנסיבי לפני שעשיתי עליה  כדי שהקליטה
שלי תהיה  יותר קלה
אתה  מבין  ?  בשביל המקצוע
בני:    נבון מאד. אז אתה    האיגור גורביץ'   עם המונגולומניה

איגור:   מה זאת אומרת ? אני  ידיד ותיק של  דוקטור  אלכסנדר
חורקוב ,מאודסה. אם מי יש לי הכבוד ?
בני:   ( מושיט לו יד )  בני  גרנות
איגור:   בני  גרנות , בעל הבית  ?  
בני:   בכבודי  ובעצמי
איגור:   אתה  בטוח  שזה לא איזה טריק  ?
בני:   אתה רוצה  תעודת זהות ?
איגור:   לא, לא , סליחה אדוני, זה בסדר. אני  רק שואל . כי
בחמשת  השבועות הראשונים שלי בארץ ,כבר הספקתי לאכול כמה
לוקשים  לכן   אני משתדל לפקוח עין , אם אתה מבין
אותי  ,  בלי   לפגוע באיש  .
בני:  או-קיי . זה בסדר . נעבור הלאה
איגור:     אם כך   אז אתה  בטח מכיר את דוקטור אלכסנדר
חורקוב  חברי  הטוב   . הוא גר כאן, נכון ?
בני:   נכון , הוא גר  כאן אבל עכשיו הוא  בתל אביב
איגור:    הוא  עבר לגור  בתל  אביב ?
בני:      הוא  בדרך  
איגור:   אני לא מבין . בדרך  לאן  ?
בני:  ( בחוסר סבלנות)  בדרך לתל אביב , כמה פעמים אני  צריך
לחזור  על עצמי  ?
איגור:    ( מופתע  מתגובתו  הפתאומית ) אה, הבנתי  ( כמו
לעצמו) אני לא  מבין מדוע
כולם  עצבנים  כל כך  ! הוא  אמר  שיחזור ?
בני:     מי  ?
איגור:   סשה .  דוקטור  אלכסנדר  חורקוב
בני:   מאין לי לדעת ? אולי עלה על מטוס וטס  לאמריקה  . אולי
לקנדה  . אולי
אפילו  לאוסטרליה ? מה יש , אסור לו ?
איגור:   לא, לא  אני מכיר את סשה  מספיק זמן. הוא  לא כזה
שאוהב  הרפתקאות.
גם  לטוס  הוא לא כל כך אוהב  , בקיצור, סשה הוא אדם  יציב ,
עם שתי רגליו על הקרקע,  לא אחד כזה שאוהב  נדודים .
בני:   יתכן  שאתה צודק
איגור:  אתה  לא  מתאר לעצמך  , אדוני ,  כמה  האדם הזה יקר
לי   . כמה אני חייב לו.
על כן  מיהרתי  להגיע   הנה כדי שסוף סוף אוכל  לגמול לו על
מעשיו הטובים  
בני:   אני  מתאר לעצמי  
איגור:  אני  בטוח  שגם לך    עזר  אם היה  צורך  ? הוא  עוזר
לכולם .  בלי  אינטרס אישי , בלי   לקבל  תמורה .  האדם הזה
הוא   נשמה טובה .  
בני:   לא סתם נשמה טובה ,   אחד מל"ו  הצדיקים
איגור:   אתה  רואה ? זהו  האיש
בני:     אני מוכן להקריב  למענו  אפילו  את  אשתי
איגור:   אם כך  הוא לא השתנה .  אני מחכה  בהתרגשות  רבה
להיפגש אתו  
נחמה:  ( נכנסת במפתיע) מה  שמעתי ?  את מי אתה  מוכן להקריב
?
בני:   או, ההוריקן  הגיע . ( אל  נחמה) יקירתי, נא להכיר  ,
דוקטור  איגור  גורביץ'  ידיד
קרוב של דוקטור חורקוב . עולה  חדש מאודסה . דוקטור  גורביץ'
, רעייתי  נחמה
נחמה:   ( בחוסר עניין מיוחד)   עוד אחד  לאוסף  ?
איגור:    נעים מאד , גבירתי
בני:    חשבתי שהיום  תעסקי   בספירת  המלאי ,  כפי  שהבטחת  

נחמה:  הבטחתי וקיימתי , לא כמו  אחרים שאני מכירה  . והמבין
יבין
בני:    זה  שוב  תוקף  אותך , נחמה    ?    ( שומעים את צלצול
הטלפון  בבית המרקחת )
מצלצלים  . (נחמה מתעלמת.  אל איגור)  היה נעים להכיר אותך ,
דוקטור  איגור
גורביץ' . אולי עוד  יצא לנו להיפגש  . להתראות ( יוצא)

(  שניות של דומיה  בין נחמה  ואיגור  העוקב  אחרי תנועותיה
החפוזות , העצבניות
משהו, בסידור השולחן  ואיסוף  כוסות  הקפה  על המגש. היא
מתעלמת ממנו  כאילו אינו קיים)

נחמה:   למה  לא ? חגיגת  בוקר  ערכו  לי כאן , הנסיך והנסיכה
לבית חורקוב . על  הורדה   מהשולחן  אין מה לדבר  , שלא  
ילכלכו את  ידיהם  הסטריליות , חס  וחלילה   .
(איגור תקוע  באמצע החדר  , משתעל קלות  ,משמיע קולות, כדי
להסב  אליו את תשומת לבה  של  נחמה  הממשיכה בשיחתה עם עצמה
)והפראייר  התורן  שלי  עושה להם הנחות  בלי  סוף . אם היה
תלוי רק  בי,  קודם כל  הייתי  מעבירה את   מדם  פומפדור  קורס
מזורז  לעקרות  בית , סידור מצעים  ונקיון , סוחטת  אותה  כמו
סמרטוט ריצפה  , עד שהזיעה  תשטוף מעל פניה את  כל   המייק-אפ
הבובתי  , תקלף לה  את הלקה האדמונית מעל ציפורנייה  ותפזר את
תסרוקתה   כדי שלכל הפחות  תראה  כמו  אשה  עובדת  
איגור:   סליחה  ,  גברתי .   אני  מקווה  שאני  לא  מפריע
לשיחה  הפרטית  שלך
נחמה:   או, לא שמתי לב שאתה  עדיין  כאן
איגור:   אני  רואה,  גבירתי . מעניין  , זה קורה לי  כבר  פעם
שניה כאן  . מישהו עסוק בדיון עצמי   ואני  מרגיש , בלתי נראה
, כמו בועת  אויר .   האם זה  מאפיין את האישיות שלי ?   יש לך
אולי  הסבר , גבירתי ?  
נחמה:   ( בחוסר עניין )  אני לא  מבינה  למה  אתה מתכוון .
איך אמרת  שקוראים לך ?
איגור:    דוקטור איגור  גורביץ' , גבירתי . חבר   ותיק   של
דוקטור חורקוב
נחמה:    גם אתה  בעסקי  הרפואה  האלטרנטיבית  ?
איגור:   אני גיאולוג , גבירתי . רק חמישה שבועות בארץ  ואין
תלונות . באתי לפגוש
כאן את  סשה , שלא ראיתי   ולא שמעתי ממנו כבר כמה שנים  .
נחמה:   יפה  מאד  מצדך .  אני שמחה שלא שכחת אותו  ובטח  לא
תרצו להיפרד יותר . תאמר לי בבקשה, אתה נשוי ? יש לך משפחה ?
איגור:     הייתי   מאורס  אבל   כמעט  נהרסתי  אם סשה לא היה
נמצא שם ומוציא  אותי    מהצרה   שהייתה צפויה לי . כל חיי  לא
אשכח לו את  זה  
נחמה:    ( עדיין בחוסר עניין  מיוחד)    ראוי לכל שבח
איגור:    באודסה  הייתה לי  ארוסה, קראו לה גלינה  קרומצ'ניק
נחמה:   כלומצ'יק  ?
איגור:   לא, לא, קרומצ'ניק . אישה  תמירה , בלונדינית  ויפה ,
כמו כוכב  קולנוע , אבל  מה כל זה  שווה  כשכל הגוף  היפה הזה
נהרס  מבפנים  כתוצאה ממחלה קטלנית נדירה  ? תארי לך ,  כדי
להתקיים  היא   הייתה   זקוקה   לאינפוזיה  של  שלושה בקבוקי
וודקה  סטוליצ'ניה  ביום  .   הסתבר  שסבלה  ממחלה סיבירית
חסוכת מרפא  בשם  " אקצנטורה
הוריזונטלית " . מזל שסשה עלה על  זה  בזמן  
נחמה :   ( בנעימה חשדנית) אמרת שקראו לה גלינה  ? ודוקטור
חורקוב,  הכיר אותה
מקודם ?
איגור:   מה זה הכיר  ?  היינו יחד , בחבורה אחת .   אם  לא  
הוא  הייתי בטח נדבק גם אני מהאקצנטורה הזאת . ואני דווקא לא
סובל וודקה  סטוליצ'ניה  ?
נחמה:    ( מתחילה להראות עניין ) זה  מתחיל להיות מעניין .
הסיפור  מתחיל להתבהר  יותר ויותר.  כן,כן , אני מתחילה  להבין
.  ( בעידוד  פתאומי)  שב, שב ,בבקשה , מר..
איגור:   ( מתבונן בה בחשדנות)  איגור  , איגור  גורביץ'  
נחמה:  ( מפנה לו מקום לשבת) שב, איגור , שב . ( מושיבה אותו
כמעט בכוח) הסיפור שלך
ממש מרתק . אולי תתכבד במשהו מתוצרת עצמית .   צלוחית  דבש
חלוט  או סירופ
קקומל , אולי  אבקת  קקטוס  דרדסי .. רגע , רגע , יש לנו משהו
חדש שרק עכשיו יצא
איגור:  ( לחוץ קמעה.ההתענינות  הפתאומית  בו, פשוט לא מובנת
לו)   לא, תודה,גבירתי, אני לא רעב.  אכלתי  בבית
נחמה:  ( גוררת כסא קרוב מאד אליו. אותו משחק של  היסוס וחוסר
הבנה)אז כך  נחלצת
כמו שאומרים בעור  שיניך .  ומה  היה בסופה של אותה גלינה "
כלומצ'יק " , אתה
כבר  יודע  ?
איגור:   קרומצ'יק , גבירתי, קרומ-צ'יק .  ממכתבים שקבלתי מסשה
, כשהייתי במוסקבה , הבנתי  שהמצב שלה החמיר. החמיר מאד. סשה ,
כמו חבר טוב  , מאד לקח   ללב ,   ובגלל  זה  המעיט  לכתוב  עד
שבמכתב  האחרון , הרטוב  מדמעות , כתב   שימיה של גלינה
ספורים ובלב שבור , על  כישלונו  לרפא  אותה  החליט לנסוע לארץ
ישראל  ולהתבודד  במידבר , לחיות  כמו  נזיר.  
נחמה:   ( בנעימת  לצון) ועוד איזה  נזיר
איגור:   היום כבר  אין חברים כאלה , גבירתי
נחמה:   עם  חברים כאלה  מי צריך  אויבים .
איגור:   ( קצת מבולבל )  נכון
נחמה:    ראוי  לכל  תמורה
איגור:   אני חייב לפצות  אותו  על  כל  מה שעבר  עליו , על
העול  הכבד שנשא על כתפיו
במקומי . על הכאב  . על ייסורי המצפון . על הכל . לכן  דבר
ראשון הגעתי  הנה  כדי
להוציא אותו מן  הדפרסיה  ולהודיע    לו  חגיגית   שהגיע  זמני
 לפרוע   את החוב
המוסרי  שלי כלפיו.   שלרגע  הזה  חיכיתי  כבר  השנים
נחמה:    רק תזהר  שהוא  לא יכניס אותך  לדפרסיה
איגור:   אין חשש כזה, גבירתי . אחרי  הסטז'   שלי  בסיביר
שום דבר  לא  יוכל להפתיע
אותי   יותר
נחמה:  אשרי  המאמין
בני:    (נכנס. מרוצה מהשיחה הקולחת ביניהם ) יופי .  אני רואה
שאתם מסתדרים  די  טוב  גם בלעדי
נחמה:   אני חייבת לציין   שאיגור  הוא  דווקא אדם   סימפטי  
ומאד  מעניין
בני:      הללויה  !
איגור:   תודה  על הקומלימנט , גבירתי
בני:     ( אל איגור)  אגב, יש לי בשבילך בשורה משמחת ,
דוקטור  גורביץ'   . סשה בדרך  לכאן
איגור:  מתי  ? עכשיו ?
נחמה:    אתה  רואה , איגור  ?  עוד  נס  במידבר
בני:       המכונית  התחילה  לעשות בעיות בדרך אז החליטו ל
לחזור . מזל  שלך , דוקטור
נחמה:   והפסק  לקרוא לו כל  הזמן   " דוקטור "  זה נשמע  נורא
מגוחך כשמדובר בגיאולוג
איגור:   תודה , גבירתי . אני כבר  מתחיל  להתרגש , כולי רועד
, אתם רואים ?
בני:    ( נוטל בקבוק  מעל המדף , מוזג לכוסית ומושיט לו ) קח,
שתה  מהר  וזה יעבור לך צ'יק צ'ק
איגור:  ( מהסס קמעה )   יש לי קצת  בעיות  עם הצ'יק צ'ק   הזה
שלכם  ?
בני:    שתה , שתה , אל תדאג ,  זה  יחזק  לך  את  האגו
איגור:  ( שותה , ממתין קצת ואחרי כן מלקק את שפתיו) אתה בטוח
שזה לא ..
בני:    כמה דקות  אחרי השתייה  כבר  תרגיש  בן אדם אחר .    
איגור:  ( אחרי  כמה לגימות נוספות ) נו,טוב מה יש לי להפסיד ?
לצ'יק צ'ק  הזה  יש באמת ארומה מרעננת  . עושה טוב   בנשמה .
אפשר לקבל   עוד  ?
נחמה:   עוד ?   השתגעת ?
בני:   בבקשה,  כמה שתרצה . על חשבון הבית   ( מוזג , איגור
שותה בהנאה )
נחמה:   אתה לא  חושב , בני ,  שהכמות הזאת  קצת  מוגזמת    ?
בני:    האיש  ביקש עוד, קיבל עוד. רק שלא  יגיד שאנחנו לא
מכניסי  אורחים  נדיבים.  עבור מה שהוא מקבל  עכשיו חינם אחרים
משלמים  במיטב כספם  .  
איגור:   ( בנעימה מודאגת) אוי,  משהו כבר מתגלגל לי בבטן  .
מה שתיתי  רבותי ?
בני:   סירופ  קקומל  פורטה משופר  מבית  חורקוב . מועשר
בחלבונים וצמחי  קקטוס  מן הטבע.  לא מזיק   וללא תופעות  לווי
. ישר לעניין
איגור:   מה לא מזיק ? מה ישר לעניין  ? תראה איך  אני  רועד
, אדוני .    מה נתתם  לי ?
נחמה:     משקה  הפאר  הרב  גווני  של  דוקטור  חורקוב   .
משחרר , ממריץ , משכיב , מתיש וגם מרדים .  
איגור:   ( אוחז בבטנו ) אוי ,לא . מה עשיתם לי ? הבטן שלי כמו
הר געש  
בני:    אל תדאג , אם לא יסתדר לך , דוקטור חורקוב   תמיד
ימצא  עבורך  תחליף

האור    יורד

כעבור  מחצית השעה . איגור   דרוך כקפיץ  לקראת בואו של  סשה .
כל טריקת דלת, כל צלצול  טלפון   מבית המרקחת , כל רעש שמגיע
מבחוץ, מקפיץ  אותו ממקומו .


איגור:  ( מציץ  בשעון היד שלו ) עברה כבר  יותר  מחצי שעה  
והוא עדיין לא כאן . בני,
אמר   עשר , חמש עשרה דקות , לכל  היותר .  מה קורה ? המתח
הזה  והסירופ
שלקחתי  ( מגהק )  עושים לי  קירקורי   בטן .  ( מתבונן סביבו
בחשאי )  לא יודע למה,
אבל   בבית הזה  כולם קצת  מוזרים  , לא ?  בני עם  כל העליות
והירידות הקיצוניות
שלו  במצב   הרוח , נחמה , בהתחלה  חמוצת  פנים  ומתעלמת ,
אחרי דקה ,  נדחקת
בי  כאילו הייתי   מי יודע  מה    . אפילו מחמיאה לי  בפני
בעלה .  מה הולך  פה ?
( מגהק )   והגיהוקים ,האלה , מאין  באו לי פתאום ? איזה  רושם
זה יעשה  על סשה ,
כבר   בפגישתנו הראשונה ? ( שומעים צעדים  קרבים . איגור  ניצב
על רגליו  כשמבטו
לעבר  דלת הכניסה . הצעדים  נעצרים  לפני הכניסה. דממה קצרה .
מתח ) מה הולך  כאן?
איזה מן משחק  זה ?  נו, כנס כבר ודי . (  סשה נעמד בפתח מבלי
להניע אבר , בהבעת פנים חמורה )
שלום סשה ,  ( מגהק )  אני שמח   לראות אותך שוב .  ( סשה נעמד
בפתח כפסל.ללא תגובה ) מה , אתה כבר לא  זוכר ?  ( סשה  באותו
משחק  קפוא)  הפכתי   עולמות  עד  שהשגתי  את הכתובת  שלך  (
מגהק )  סליחה . עכשיו סוף סוף אנחנו   ( מגהק)  שוב  יחד
סשה:   אתה שיכור  ?
איגור:   לא, לא , אתה יודע שאני לא שתיין  .   לא שתיתי אפילו
לגימה אחת  של  אלכוהול .  ( מגהק)
סשה:  אז  מה זה  הקולות  האלה מה אתה  לעשות  כמו טרקטור    

איגור:   התכבדתי  במנה  כפולה  של  קקומל  פורטה מועשר
בחלבונים ,אגב ,  משקה  ארומטי   טעים  , מן  התוצרת  שלך   ,
אך  כפי הנראה  קצת  הגזמתי   ועכשיו אני בקושי עומד על
הרגליים
סשה:   אני רואה  אז נשארת  אותו  איגור ,  מטומטם   כמו  
להיות  באודסה. לאכול הכל מה  נותנים בלי כסף  
איגור:   אם כך  אתה מודה שלא שכחת  אותי . אני, לעומת זאת,
זיהיתי אותך מיד .
לא השתנית   בכלל ,   סשה , למרות  הכל ,  אתה נראה מצויין. רק
העברית שלך  קצת,
משונה (מגהק) סליחה
סשה:  מה כל הזמן סליחה, סליחה .  לך מבקש משהו  בבית מרקחת
.אולי  קצת  קקופיקס  אחר כך  לבוא  לדבר  כמו בן אדם  נורמלי
איגור:     לא , תודה ,סשה.    היה לי מספיק  עם כל  
הקקופיקסים  האלה שלכם.
סשה:    אם  לא טוב  , אז בשביל  מה לבוא  ביזראל   ?
איגור:  מה פירוש בשביל מה ? כי  אני  ציוני .  זה  הבית  שלי

סשה:  עכשיו  אתה לדבר   כמו  הפלקט   בסוכנות
איגור:    אני לא מבין ..
סשה:  למה לא לכתוב אז אתה  לבוא  ביזראל  אולי אני לחכות  
בלוד . למה לא לשלוח
טלגרמה  , או טלפון , לא לבוא ככה  פתאום כמו מטאור מה נופל
מהשמיים
איגור:     אתה יודע   שאני לא אוהב  צרמוניות .
סשה:   ואני לא  לאהוב סופריזות  באמצע  ניתוח
איגור:     ניתוח ? סליחה , לא ידעתי . על  איזה ניתוח  אתה
מדבר ?
סשה:   ( בעצבנות)  לא  לדעת, לא לשמוע .. לא להרגיש  כלום .
כמו מומיה . תמיד אגואיסט  מה חושב רק  על  ה.. העצם  שלו
איגור:    ( מתקן אותו)  על עצמו .
סשה:    אני מבקש לא לתקן העברית שלי
איגור:    בסדר  , סשה,  בסדר . בוא  נגמור עם זה  ודי . לא
עשיתי את   כל הדרך  הארוכה
הזאת ממוסקבה כדי לריב אתך
סשה:     לא ?
איגור:   באמת  שלא . חיכיתי בכיליון  עיניים  לרגע  הזה
שניפגש  ונחדש  את הידידות  הישנה  והטובה שהייתה בינינו
באודסה    
סשה:   ( שלוותו של איגור מוציאה אותו מהכלים)   זה  אי  אפשר
?
איגור:   למה  ? אני לא מבין
סשה:   למה פה  יזראל  , לא אודסה  
איגור:   מה  ההבדל  , סשה ?  נשארנו  אותם  ידידים  שרק כמה
שנות  פרידה  הרחיקו
בינינו  . לא דבר גדול ,   לעומת  העבר  המשותף  שלנו  
סשה:  אתה    לקשקש  כמו בבושקה    
איגור:    יפה מאד אתה מדבר אלי .  ציפיתי  ליחס אחר ממך . אני
לא יודע מה שינה אותך כל כך . אולי  המידבר  , אלי  רגש האשמה
, אולי הבדידות , אבל אני לא אשם , סשה
סשה:   אם  אתה להגיד  לי  פה   מידבר  , אז פזליסטא , קמרד
איגור גורביץ',   אתה  לחזור  לרוסיה  .  חבל  אתה לקחת  אוויר
שלנו כאן  ביזראל      
איגור:  אני מצטער , סשה ,   אני לא יודע  מה עובר עליך  ,
מאיפה אתה לוקח את כל  הרעיונות   האלה   ועל מה כל הכעס הזה
כלפי . אם היית יותר גלוי  ,אולי יכולתי לעזור
סשה:   אתה  לא  לעזור  כלום ?
איגור:    אתה יודע מה, סשה.  יש לי הרגשה משונה  שהנוכחות שלי
כאן  מפריעה לך ואני לא  יכול להבין   מדוע
סשה:    ואני  לא להבין העברית  מה  אתה לדבר  וזה לעשות לי
נרווים      
איגור:   אם אני כל כך מפריעה לך  אני   מוכן ללכת
סשה:    שלום , שלום ! ( שש על ההזדמנות ומתכוון  לצאת ) תשלח
לי טלגרמה מרוסיה
איגור:   רק  רגע , סשה , רק רגע .  משום מה , יש לי  הרגשה
שהיית מעדיף לראות אותי
מצידה השני  של  הדלת  , זה נכון
סשה:    אתה  לא  לדעת למה   ?
איגור:    לא
סשה:    אתה לא לאהוב צרמוניות , אתה  לא לאהוב  העברית שלי  ,
לא לאהוב  המנטליות
איגור:    לא  אמרתי את  זה ..
סשה:   .. ( ממשיך ) לא לאהוב  מידבר , לא  לאהוב  יזראל
איגור:     לא הבנת אותי ..
סשה:      ולא לאהוב  אותי .  אז אתה אנטיסימיט .  בשביל מה
לבוא  כאן ?
איגור:    תאמין לי  שאני יכול להבין את הכעס שלך , סשה  . אבל
אתה  צריך  להתחשב  גם בי. מה שקרה  באודסה  לא היה  הכישלון
שלך.  עשית  כל מה שניתן היה לעשות   .
שכח מזה . בוא  נפתח דף חדש  ,  כאן בארץ ישראל  . בארץ החדשה
שלנו.  כמו שני ידידים ותיקים . נשכח  מ" האקצנטורה
ההוריזונטלית  "  המסכנה  ,  חבית   הוודקה  המהלכת  שעברה מן
העולם  .  בוא נוציא אותה  מזיכרוננו אחת ולתמיד ונמשיך הלאה
בחיינו  
סשה:    ( עט  עליו באגרופים קפוצים  ובזעם בלתי נשלט) לא
להגיד מילים כזה ,
פסקוניאק,  אני   לעשות לך  עכשיו מניה דפיציטיס  כזה מה אין
בעולם ,  אתה
תכף  מרגיש  מה זה  
איגור:  ( מנסה להשתחרר מאחיזתו) עזוב,   עזוב אותי, סשה,  מה
קורה לך  ?  השתגעת ?
בני:   ( שנכנס  בדיוק ברגע זה )  יפה, יפה מאד !  אני  רואה
שאתם כבר רוקדים
קזצ'יוק  ביחד
איגור:  ( תופש   מרחק בטחון מסשה  .מביט בו בחשש מה )  איזה
קזצ'וק ?  מניה
דפיציטיס . האיש  הזה הוא לא  אותו סשה שהכרתי . אני פשוט לא
מבין  מה
קורה לו
בני:   ( אל סשה)   מניה  דפיציטיס  ?
סשה:   משהו  חדש  מה אני  לעבוד  על זה עכשיו
איגור:  שמעת  אותו ? הוא רוצה לעשות  עלי   ניסיונות  .
פתאום נכנס בו  איזה  דיבוק
שאני לא יודע מאין  בא לו   וכמעט חנק אותי
בני:   ( אל סשה )  כמעט חנקת  אותו . למה ?
סשה:  למה  בא  פה כמו  " ספיון  "  לעשות סבוטז'  בחיים שלי
איגור:   איזה  סבוטז' ? מה סבוטז' ?  אני בא  הנה מרוסיה
הרחוקה כדי  לפגוש חבר טוב,
לגמול  לו על מעשיו  הטובים  ומה אני מוצא ?   איום  רציני על
חיי . חניקות  ומניה
דפיציטיס .  השד   יודע   מה  זה
סשה:    תכף אני  להראות לך מה זה .  ( מתקרב  אליו . סשה
בהתגוננות )
בני:     ( נעמד  ביניהם ) סשה, סשה , תרגע  . שמע מה  שיש לי
להגיד . בסדר ?
סשה:   ( נרגע קמעה)  בסדר ..
בני:       לפי הבנתי ,  האדם הזה   רוצה  רק  לגמול לך  על
המעשים הטובים שעשית למענו
ברוסיה .  זה הכל  ושום דבר  יותר .  ( אל איגור)  נכון ?
איגור:  נכון
בני:     אתה רואה , סשה ? לא צריך להגזים.
איגור:   רק  אומרים     " אקצנטורה  הוריזונטלית "  והפתיל
ניצת  אצלו כמו דינמיט
סשה:   ( שוב נכון להתקפה) אין ברירה , צריך מניה דפיציטיס,
אין ברירה  ?
איגור:   אתה  רואה ? משהו לא בסדר אצלו
בני:   ( שוב  נעמד ביניהם )  סשה, סשה  הרגע !  אני  מציע
שאיגור ייצא לטייל קצת
בירושלים ,ייהנה   מהעיר , עד שיירגעו  הרוחות , אחר כך, אולי
בערב,  ננסה ליישב את העניינים בשקט, בלי  לחץ, בלי חניקות
ובלי   מניה  דפיציטיס . בסדר ?
סשה:  ( מאותת לו על הסכנה  שבחוץ . לבני קשה להבין) בחוץ
,עכשיו  לא . אסור . יש סכנה.
איגור :     איזה  סכנה ?
סשה:      גלינ-קאיה   צ'אס  
בני:     ( תפש את העסק )  גלינקאיה צ'אס  ?  הוירוס  הקטלני  
הזה    כבר  כאן   ?
סשה:    לחכות  בחוץ . בשביל זה  אני  לנסות  חיסון  חדש  על
איגור
איגור:   ( בהבעה מודאגת) תגיד לי , סשה , אתה השתגעת ?  מה
אני שפן הניסיונות שלך?
אתה חושב  שבשביל  זה  באתי  הנה   ?  לתרום את גופי למדע ?
סשה:    ( במחיאות  כפיים  ובלעג ) אני לא להזמין אותך .  אני
לעשות  אותך  אקספרימנט
איגור:  ( אל בני )  אתה  שומע  אותו ?  תראה  באיזו רצינות
הוא מדבר
בני:      לכן אני מציע לך , איגור , לתת לעניינים קצת להירגע.
מה דעתך שאני אתלווה  אליך  לטיול  קצר בעיר ?
איגור:   אני   מאד  מודה לך  על  אדיבותך  ,  בני , אני חושב
שזה בדיוק  למה שאני  זקוק
עכשיו . לאן אתה מציע   שנלך ?
בני:       יש לנו  המון  אתרים  מעניינים  .
איגור:   בחלקם הגדול  בטח כבר ביקרתי  עם  משרד הקליטה
בני:   למקומות שאני  אביא אותך  בטח  לא  הגעת . לבית העלמין
בהר הרצל , למשל, לבית
העלמין  בגבעת שאול ,  לבית  חולים  הדסה ,   לבית  " דורי "
המחודש  לאוטיסטים ,
ליד ושם  , לבית המחסה  הגריאטרי  בתלפיות  ובית  החולים
הפסיכיאטרי  בטלביה
איגור:  משהו יותר מעודד  אין  לך להציע ?
סשה:  אתה לשמוע    הציוני הזה   ? רוצה  משהו  יותר מעודד, רק
 מה  אפשר  לעשות
ביזנס,  מה  יוצא  דיינגי   ירוק , או   מיצובישי  
איגור:   אני באמת חושב  שהגיע  הזמן  לקחת  קצת אויר .   לפני
שנלך , בני, אולי  אפשר
לנצל את המקלחת שלך ?
בני:       למה  ?
איגור:    להתרענן קצת  מהדרך  וממה שעבר עלי כאן
סשה:   ( מתפרץ)  המקלחת  בחצר
איגור:   המקלחת שלכם בחצר  ?
בני:    זאת המקלחת  היחידה שעברה חיטוי  אנטי וירלי  .
איגור:   אם כך  אני מוכן  . איפה  זה  נמצא ?
בני:     כנס   כאן  והמשך   עד  דלת  היציאה  לחצר  .  קח
שמאלה  ומשם  ישר   למקלחת.
אתה כבר תזהה את  המקום  לפי  הריח  .
איגור:   אני מאד מודה  לך , בני . ( משתהה  מעט ומעיף מבט
מוזר בסשה ) להתראות , סשה
ותנסה להתגבר על עצמך  ( יוצא )
בני:  ( בנשימת רווחה )  שמע , סשה ,   היית  במיטבך  .  הטריק
הזה  עם  החניקה  היה
משהו  ששיכנע אפילו אותי
סשה:   גם אתה   לא  היה  רע   .  ללמוד  כל  הפטנטים   צ'יק
צ'ק .  אבל עוד לא  נגמר.
אם גלינקה  לראות  אותו כאן  אני  הולך  בקיבינימט
בני:    חייבים להתפטר ממנו כמה שיותר מהר . מה אתה מציע , סשה
?
סשה:  אתה לקחת גלינקה   בסימפזיון  ואני להישאר  כאן
באופנסיבה  פרונטלית
בני:    שאני  אקח את גלינה  לתל אביב  במקומך ?  מתי ?
סשה:   עכשיו . מהר , מהר . לצאת   בדרך
בני:    מה , השתגעת  ?
סשה:  אתה להיות חבר טוב  שלי , נכון ? עכשיו   חיים  שלי  עם
גלינקה בסכנה , עוד  רגע
אם היא לפגוש  אותו כאן אז    בום  
בני:    אתה עוד  תוכל  להסתדר  עם  " הבומים "   שלך , אבל
לי  יחכה  כאן  חבל  התלייה
סשה:   אתה לא  לדאוג  , בני , אני  לטפל  גם  עם נחמה  ככה אז
אתה למצוא  כאן  נחמה
אחר  , נחמה  פודל , מה   אתה לא  להכיר .  
בני:    אני לא אשאל איך תעשה את זה , סשה . אתה לוקח על עצמך
משימה קשה , אבל אני סומך עליך  וכי יש לי ברירה  ?
סשה:    עכשיו ללכת מהר , בני , מהר  . לעשות  החלק שלך עם
הרבה  טקטיקה מה אני ללמוד אותך  כל הזמן  .  את האופנסיבה  
בבית  להשאיר   בשביל  סשה
בני:    רגע, רגע ,   לא סיכמנו  מה אני  אספר  לגלינה , איך
זה צץ פתאום...
סשה:   תשאיר  זה בשבילי   ,  עכשיו ללכת  מהר , מהר  ,   שלום
קומרד ,אני לא לשכוח  מה אתה לעשות בשבילי
בני:    ( מבולבל  מהלחץ המופעל עליו  לפתע וממשימתו הבלתי
צפויה . בקושי מוצא את דלת  היציאה )  איזה  פלונטר  !  איזה
בלגן !   שרק אצליח  אצליח לצאת  מזה בשלום
 ( יוצא )


האור     יורד

דקות  ספורות  לאחר מכן  . סשה  במצב  רוח טוב ,אם כי מתוח
במקצת .
גלינה:   ( נכנסת  מוכנה לנסיעה )  מה קרה סשינקה . אני לחכות
בחוץ . אמרת  אז אנחנו
לנסוע באבטובוס
סשה:    ששש... לא לדבר חזק, גלינקה
גלינה:   מישהו לשון ?
סשה:    זה  פציינט  הכי פרובלמטי מה היה  לי  בקרירה  שלי
גלינה:    איפה  חולה  עכשיו ?
סשה:    במקלחת
גלינה:   או,בוז'ה . מה  חולה פרובלמטי לעשות במקלחת ?
סשה:   תרפיה  הידרולוג'יקה
גלינה:    מה זה ... ?
סשה:   מים קר לעשות  בבן אדם  מסז'  מנטלי  לפני  טיפול
תרופתי
גלינה:   מדוע לא לשלוח  בבית החולים  ?
סשה:   זה  טיפול  דחוף  מה  צריך לשמור בסוד  .  אסור אנשים
לדעת מי זה  .  מה אני לעשות ?  פציינט   קצת קוקו. אבל איש
חשוב  בממשלה . עכשיו הוא  בקריזה. אם לשמוע קול   אישה
ההידרוקרבונט  לעשות  לו בלגן  בראש  והוא להשתולל  כמו  ברברי
,מה יוצא מהג'ונגל
גלינה:   קול של  אשה ?
סשה:   ששש...  לא  לפחד , אני  מכיר  פציינט    הרבה זמן .
יודע מה  צריך . אחרי  קצת  חשמל     ללכת לשון  כמו בייבי.
מחר  הוא  לחזור  בממשלה  כמו לא היה כלום
גלינה:   או,בוז'ה  ! או בוז'ה !  מסכן .    ( שומעים קולות
גרגור   מבחוץ . גלינה  נרתעת
קמעה.   )  זה  הוא ?
סשה:    עוד  מעט אני  לתת  לו טיפול  אינטנסיבי  מה יפסיק  את
הקולות הזה.
גלינה:    אני  חושבת אז אתה צריך להזמין אמבולנס, סשינקה
סשה:    לא , גלינקה , זה פציינט  שלי  אז  אני לטפל בו  כמו
צריך .  את  לנסוע  לסמפזיון
עם  בני   והכל  בסדר
גלינה :   עם בני  ?
סשה:   אני  כבר לסדר הכל עם בני , הוא לחכות  לך  בפרייבט
שלו
גלינה :    ונחמה  ?
סשה:   אני  לדבר עם נחמה , עכשיו חשוב  אז  הידרוקרבונט  לא
לעלות  בראש
של  החולה  מה עושה  מצב שלו  קריטי    ( שומעים את קולו של
איגור  מהמקלחת )
גלינה:   קריטי  ?
סשה:    אולטרה  קריטי
איגור:  ( בנקישות חזקות  על  דלת המקלחת ) הי,  סשה , תפתח  .
הדלת נתקעה  לי
( משיך להקיש  במרץ)  הי,  סשה ,  מה קורה  פה ? תפתחו  
גלינה:   (  בחרדה  )  הקריטי הזה  להעיר  כל השכונה
סשה:     אסור  מישהו לדעת אז  הוא כאן    
גלינה:   ( רועדת מפחד)  או, בוז'ה !  למה אתה לקבל פציינטים
כזה  ?
סשה:    ששש, גלינקה , לא  מדברת .  בואי  נכנסת   כאן  שלא
לראות  אותך ...
( מסתיר את  גלינה  מאחורי   המדפים  משם היא מסוגלת לראות רק
את
צדודיתו של   איגור ) לא מדברת  , גלינקה
איגור:   ( נכנס  עטוף כולו בסדין לבן . נוטף מים ) לא נעים .
מישהו העלים לי את הבגדים
שתליתי על הדלת
סשה:    אז מי אנחנו היום, אדוני   ?
איגור:    מה  פירוש  מי אנחנו ?
סשה:    לא  לדאוג  מון סניור , מר   מהטמה  גנדי   הכל  בסדר
איגור:   איך , איך  קראת לי  ?
סשה:   ( בהשתחוות  קומית ) הו, סליחה  ,   סיזר ,  לפי הטוגה
שאתה  ללבוש  אתה  בטח
אלכסנדר  מוקדון
איגור:    תגיד לי  סשה ,  אתה   נורמלי  ?
סשה:   ( נוטל מעל המדף בקבוקון ,  שופך  לתוך כוס ומגיש לו )
 סיזר  צריך לשתות  מזה
הכל   אחר  כך   ללכת   לקוליסאום  כמו גיבור .  לשתות !
לשתות , בבקשה !
איגור:   ( דוחה את  המשקה ) שוב  התחלת  עם  המשקאות  שלך ?מה
קורה לך , סשה ?
סשה:   אם  סיזר  לא לשתות , אז   לקבל  זריקה  בטוסיק ( שולף
מתוך קופסא שעל השולחן מזרק גדול  )  מה אתה  לבחור,  סיזר  ?
איגור:      הנח לי  מזה.  אני  חושש שאתה באמת זקוק לטיפול
דחוף,סשה  ( במבטים  נפחדים  מצליח לחמוק ממנו לכיוון היציאה
כשסשה בעקבותיו עם  המזרק  בידו. שניהם יוצאים  )
בני:    ( נכנס  ומיד  מגלה את גלינה שעדיין לא זזה  מאחורי
המדפים ) חיפשתי אותך . מה
את עושה כאן,  גלינה  ?
גלינה:    סשה לעבוד קשה עם הפציינט  שלו
בני:     איזה פציינט  ?
גלינה:   זה מה ברח  מהמקלחת
בני:     אני לא מקנא  בסשה . שמעת את  החדשות , גלינה ?  את
מסכימה  לנסוע ?
גלינה:    בטח  לנסוע  עד  סשה  לגמור  הטיפול עם  אלכסנדר  
מוקדון
בני:     עם מי ?
בני:      עם הקוקו האולטרה  קריטי   , לפני  שההידרוקרבונט
יעלה בראש  שלו  ולעשות בלגן
סשה:   ( נכנס בחפזון ) עכשיו הדרך  בטוח .  ללכת מהר לפני
הטיפול מתחיל .
בני:   סשה צודק .  חייבים למהר  .
גלינה:    בבקשה , "ליזהר "  מהפציינט   שלך , סשה .  אני
חושבת   הוא מאד  מסוכן.
( נושקת לו ) שלום , סשה
סשה:    לא לדאוג, גלינקה .   להתראות  . ( אל בני )  תודה
קומרד
בני:      ושלא  תשכח   את  הפציינטית
גלינה:   יש  גם פציינטית  כזה   קוקו  ?
בני:      לא, לא  , הרבה  פחות   ( בני וגלינה יוצאים )
סשה:  ( כשהוא לבד ) עכשיו אני לצאת למלחמה .לבד . בלי אף אחד
להפריע  במניפולציות
מה אני  יודע  לעשות . אני  להראות לו  מה זה לבוא  פתאום כאן
כמו  הוריקן ,
בשביל   לקחת   גלינקה   שלי
איגור:   ( מופיע בפתח  באותו  סדין ) אמרת  לשאול את בני  מה
עם הבגדים  שלי . בני  אמר
לשאול אותך . מה  המשחקים האלה , סשה ? למה סגרת אותי  במחסן ?
כך
מקבלים פני  חבר  שעשה אלפי קילומטרים כדי לפגוש אותך ?
סשה:   קודם לך  לובש  בגדים  כמו בן  אדם  .  מה  זה  הצירקוס
הזה ? אתה לראות כמו מומיה
איגור:   מה יש , אלכסנגר מוקדון  כבר לא מוצא חן בעיניך ?
סשה:   אני חושב  אתה להשתגע  עוד  בסיביר. עכשיו  צריך  
סנטוריום . אתה רוצה
אני לסדר   משהו  ?
איגור:   לא , תודה .
גלינה:  ( שומעים את קולה מבחוץ) סשינקה ,  הקוקו  לא  אצלך ?
איגור:    מי  זה ?
סשה:   מהר , מהר  , להיכנס  בתחת של  השולחן
איגור:   שוב  התחלת  להשתולל ?
סשה:    לכנס בתחת של השולחן  מהר, מהר ... ( דוחף  בכוח
ומסתיר  אותו מתחת לשולחן  כשהוא שכוב על ביטנו)  ולא מדבר
מילה.  זה הפציינטית הכי  מסוכן שלי ,  מה יצאה  היום פעם
ראשון  מהסנטוריום. אם  חס  וחלילה   היא  רק מריח   הריח  שלך
, ( בתנועה של
שיספת  גרון )  צסט  וגמרנו
איגור:    עם איזה  חולים  אתה מתעסק, סשה  ? מ... מ.. מה  היא
סובלת   ?
סשה   הפסיכולוגים  קוראים  זה  " סינדרום   ג'ק  המרטש "
איגור:    ג'ק  המרטש .  מה עוד  יקרה לי היום ?
סשה:   שקט ,  לא  מדבר ,לא מסתכל , אפילו לא  נושם   . להכניס
 ראש  טוב  טוב  בריצפה . לזכור ,  ציסט  וגמרנו
גלינה:  ( נכנסת  בזהירות על קצוות אצבעותיה ) הוא  לא כאן ,
סשינקה ?
סשה:    מה קרה ?  ( בקול רם)  הייתה לך עוד התקפה ?
גלינה:  התקפה ?  מה  זה התקפה ?
סשה:    לא חשוב . טוב  אז את לא יודעת
גלינה :   סשינקה ...
סשה:     ששש...
גלינה:   ( בקול נמוך ) שכחתי  ההזמנה לסימפזיון . ( סשה שולף
אותה מכיסו ומוסר
לה  בחוסר סבלנות ) אולי אתה  לכעוס אז אני נוסעת ?  אז אני
להשאר  פה , אתך ...
סשה:   לא, לא    לנסוע   בשלום  ,  לא  לשכוח לקחת  כל
התרופות   בזמן
גלינה:    איזה  תרופות, סשינקה  ?   ( מעיפה  לעברו  מבט
מוזר ) על מה אתה לדבר ?
( בינתיים  איגור מתחת לשולחן מסוגל  לחזות רק בחלק מרגליה
החטובות  והוא נהנה  ממראה עיניו )
סשה:   לא חשוב , לא חשוב  מה אני להגיד עכשיו .  הראש   שלי
בפציינט . ( מלווה  אותה
בכיוון  היציאה.  בלי  כוונה   דורכת  על  קצה כף ידו הבולטת
של איגור )
איגור:   ( מתחת השולחן ) אי ! אי !
גלינה:    כן, סשינקה  ...
סשה:     לא  אמרתי  כלום  ( היא שוב דורכת על כף ידו  של
איגור )
איגור:  אי ! אי !
גלינה:    או, בוז'ה ! אז מי להגיד  " אי, אי  " ?
סשה:  ( לאחר ששם לב לכף ידו הבולטת  של איגור  הוא  דוחף אותה
ברגלו פנימה   ואיגור
ממשיך  ב:  אי ! אי ! )  אי !אי ! אי !  זה  בטח   אני , סתם
ככה , אפילו לא לשים לב ,בגלל
אני לדאוג
גלינה:  ( באותו מבט  מוזר  וחשדני . נושקת לו שוב )  להתראות,
סשינקה  ( יוצאת)
סשה:   ( אל איגור ,מתחת לשולחן) עכשיו אתה   לצאת , לצאת
מהר
איגור:    ג'ק  המרטש כבר  הלכה  ?  ( משתחל   ויוצא ) אני כבר
ראיתי איך אתה מטפל  בחולים המסוכנים שלך ,  בהנשמה  מפה לפה .
ועוד איזה חולים .  רגליים  כאלה  רואים
רק  בסרטים. אולי הפנים לא כל כך,  אבל הרגליים , שמע,סשה ,
נהניתי  ממראה  עיני
סשה:      עכשיו לשתוק
איגור:    די, שתקתי מספיק  להיום . עכשיו אני אדבר כמה שארצה
ומתי שארצה , ברור לך ,
דוקטור   חורקוב ?
נחמה:  ( מתפרצת  פנימה  בסערה )  מישהו ראה  את  בני  ?
סשה:    לא
נחמה:   ( בהשתוממות רבה  לנוכח לבושו  של איגור) ומה קורה לך
דוקטור גורביץ' ?
הפכת  לבודיסט  ?
סשה:      עכשיו הוא אלכסנדר מוקדון
איגור:  (  אל סשה)  אתה אף פעם לא תגמור עם זה, סשה  ?  ( אל
נחמה)  אני מצטער  ,גברת
גרנות,  הבגדים שלי נעלמו
נחמה :   איך נעלמו ? מישהו הפשיט  אותך בכוח  ?
איגור:   ביקשתי להתקלח  אז מישהו  התבדח על חשבוני והעלים
אותם
נחמה:   טוב, לי קשה  להבין  אתכם. אתם  כבר תסתדרו ביניכם .
בינתיים יש לי דאגות   משלי .  אני לא מוצאת  את בני  ,כבר
המון זמן . אף אחד  מכם לא יודע לאן הוא הלך ?
איגור:   אני חושב שתפשה אותו הפציינטית  של   סשה , זאת עם
הסינדרום
נחמה:   איזה פציינטית ?  איזה סינדרום  ?
איגור:     זאת עם סנדרום  ג'ק המרטש . אם חס וחלילה  הוא נופל
לידיה  היא עלולה לעשות  לו , ( בתנועת    שיספת  הגרון)  
ציסט  וגמרנו.
נחמה:   ( אל  סשה)  מה הוא מקשקש ?
סשה:     לא  לשמוע  שטויות מה איגור לדבר  אחרי שני בקבוקי
וודקה    
איגור:   ואני  חוזר  ואומר לך, גברת גרנות,   שבני  יצא מכאן
עם הפציינטית  של סשה ונסעו יחד  במכונית .
נחמה:   ( אל סשה ,בהבעה מאיימת )  זה  נכון , סשה ? על איזה
פציינטית הוא מדבר ?
סשה:   אני לא לדעת כלום , נחמה , אני  נשבע  אותך אז אני לא
לראות  ולא לשמוע כלום
נחמה:  או קיי , אני מאמינה לך ,סשה .  בינתיים ,  אבל  אם
יתברר  לי ,שהתכשיט  שלי , הצמיח לי  כנפיים   בחסותך , אז
אני  אהיה  זו שתעשה לו  ( תנועת שיספת גרון ) ציסט  וגמרנו
                                                           
        מסך

        מערכה     שניה

באותו  מקום,  למחרת בבוקר .

נחמה:  ( נכנסת  כעוסה  ומעוצבנת ) נו, אומרים לי  להיות  
רגועה .  להיות אדישה
ולהעלים עין . השעה תשע   ארבעים  וחמש  בדיוק,  והפליי בוי
שלי עדיין  לא הגיע . אני ממש רותחת . גם המכונית  איננו
בחניה.  נעלם   כאילו האדמה בלעה אותו . הפעם הוא באמת
הגזים .   מעניין איזה  תרוץ  ימציא  לי  כדי  להציל את עורו
. או, מה שמחכה  לו !
סשה:  (  נכנס עם כוס קפה בידו )  בוקר  טוב ,נחמה
נחמה:    מה  כל כך טוב  ?
סשה:   אולי  אני  להביא  כוס קפה  ?
נחמה:   לא, תודה
סשה:   אולי  בורשט  קר  מה עשתה גלינקה  ?
נחמה:   רק זה חסר לי  עכשיו  לעצבים שלי
סשה:   אולי  בני  לשתות משהו ?  אני ללכת להביא בשבילו
קפה...
נחמה:     אין צורך . עוד מעט  בני   " לשתות " מי   מרורים
סשה:  מ-רו-רים ?  זה לשתות חדש ?
נחמה :    זה " לשתות "  ישן .  שרק  יכנס ,שרק יעיז  להתייצב
לפני
סשה:   מה , בני לא  לבוא הביתה , בלילה ? למה לא להגיד לי ?
נחמה:   איזו תמימות !  אפשר לחשוב  שאתה לא יודע
סשה:  אני נשבע אותך  אז אני לא לדעת .  אני לבקש בני לקחת
גלינקה עד  תחנה מרכזית,
בגלל  הפציינטית , זה הכל
נחמה:  בגלל הפציינטית  . זאת עם  הציסט וגמרנו  ...
סשה:   אני מבקש את לא לשים לב  מה  איגור  גורביץ'  לדבר ,
הוא להיות  קצת קוקו בגולג
בסיביר
נחמה:  תגיד לי , סשה,  גלינקה שלך  כבר  חזרה ?
סשה:  לא, אבל  לדבר   בטלפון  אז  עכשיו היא בדרך
נחמה:   ואתה  בכלל לא  דואג , נכון ? אשתך מתפרפרת לה כל
הלילה ואתה  כמו
ספינקס  ,לא שומע , לא רואה  .   משחק את הבעל האידיאלי , נכון
?
סשה:    אני  לסמוך  על גלינקה
נחמה:   אבל אני לא  " לסמוך "   על  התכשיט שלי .  ותדע  לך ,
שעלי אי אפשר לעבוד.
אני  בטוחה  שלך יש יד  וראש  בכל  העסק  הזה .
סשה:   למה להגיד ככה, נחמה ?  אולי משהו לקרות בדרך ? אולי
אקצידנט  חס וחלילה
נחמה:   רק זה יציל  אותו  מהצפוי  לו  
סשה:    אני לא להאמין  מה אני לשמוע
נחמה:   אז אני מודיעה לך  כאן ועכשיו, דוקטור חורקוב  נכבדי,
שגם אתה לא  תצא מזה
נקי , מבלי שתישא  בתוצאות .
סשה:  את יודעת מה אני לחשוב, נחמה ?
נחמה:    לא
סשה:    וזה אני עוד לא להגיד  לבני , אבל אני לחשוב  אז את
לסבול  מאקצנטורה
הוריזונטלית  אקוטית   מה צריך טיפול  אינטנסיבי  דחוף
בהורמונים
נחמה:   הדיאגנוזה  שלך  מוכרת  ונדושה ,דוקטור . חסוך אותה
עבור  איגור  קלמנוביץ'
ידיך הטוב .  אגב , לאן  הוא נעלם ?
סשה:   אחרי אני לתת לו טיפול  אנטיפטי  מסיבי  הוא   לחזור
לתל  אביב
נחמה:    חמור , חמור מאד
סשה:   עכשיו את להגיד  אז אני  חמור
נחמה:    מעשיך  חמורים ,סשה,  כך לא נוהגים  עם חבר .
סשה:  חבר מה  עושה סבוטז'ה  בחיים שלי  ?
נחמה:   תגיד לי ,סשה,  בבני אתה בוטח  מאה אחוז ?
סשה:  בני חבר  הכי טוב מה היה  לי  בחיים
נחמה:    ולא שמת לב איך העיניים שלו יוצאות  מחוריהן  כשגלינה
שלך מסתובבת בבית
הזה  חופשי  ,  בבגד  גוף  צמוד  או בחולצות טריקו  הדוקות ?
לא שמת לב כמה
קלמנטים הוא  בולע בשרשרת   כדי  להירגע ?
סשה :   מי ?  בני  ?
נחמה:    כן , כן , בני ,  השועל  הערמומי   בעור  של  כבש
סשה:   את להצחיק  אותי , נחמה ...   חה , חה , חה ,חה
נחמה:   או-קיי , או-קיי , צוחק מי שצוחק  אחרון, דוקטור
סשה:   את  באמת  לדבר  על בני ?
נחמה:    לא, על רספוטין
סשה:    אני לא להאמין אז  בני לעשות  פרקטיקה  באלמנטים  מה
אני ללמוד אותו
נחמה:    למה  לא ?   הלילה הזה הוא ליל  המבחן  שלו ?
ההזדמנות ניתנה לו  והכלים  בידיו, אז למה לא ?
סשה:   למה  הוא לדעת , מתי אני להשתגע  אני  לעשות  צ'יק צ'ק
פוסט  מורטום
נחמה:   בינינו, הוא לא כל כך אשם . נתת  לחתול לשמור על  החלב
, אתה חייב להאשים
רק  את  עצמך  . הוא לא אשם , המסכן. מה רצית שיעשה ?  משחררים
ממנו את
הכבלים , ההורמונים משתוללים, הטרף בהישג  יד  אז הוא משתולל.
למה לא ?
סשה:    עם גלינקה  שלי ? ככה את לחשוב, נחמה ?
נחמה:    אני לא חושבת , אני בטוחה
סשה:   אם הוא לנגוע  בגלינקה שלי אני לעשות  לו  ורטיגו
ספירלי  עם   ויברציה   הורמונלית  -  מה לעשות  לו  
אימפוטנציה טוטלית .
נחמה:   וזה  עוד כלום לעומת  חבילת  ההפתעות  שאני  מכינה
לו, אבל אל תשכח שגם לגלינקה שלך  יש חלק נכבד בחגיגה  הזאת
אחרת  כל הפרשה הייתה  נגמרת  הרבה יותר מוקדם  
סשה:   ( לאחר הרהור  קצר ) לא, לא . לא  גלינקה שלי    
נחמה:   אשרי  המאמין



האור  יורד

הבמה  ריקה  לשניות  ספורות . שומעים את צלצול  הטלפון מתוך
בית
המרקחת . נחמה  משיבה  בחוסר סבלנות :  "  בית מרקחת גרנות .
לא, מר גרנות  לא נמצא .  אין לי מושג  מתי יחזור. שלום ."
טריקת
שפופרת .
בני:  ( מתגנב פנימה  בחשאי . סוקר את  סביבתו  כסייר בשטח
עויין . נראה  רצוץ ויגע .
שיער   ראשו   פרוע  , הופעתו מרושלת  .) ריק   . תודה לאל .
רק  זה  חסר לי,
להיתקל   באחד   מהם   .  אני  בקושי עומד על הרגליים . לא
יודע מה שנעשה אתי . אני
חייב  לחטוף מהר   שינה  טובה   אחרת  אירדם  בעמידה   . לכל
השדים והרוחות . מה קרה  לי ? איך  בכלל  נקלעתי  למצב  ביש
שכזה ?  אם נחמה    תראה   אותי   עכשיו   אני לא מקנא  בי  .
אני  אפילו  לא יודע מה  לומר  להגנתי .  אני  פשוט   לא  
זוכר  דבר ולא  חצי דבר , ממה שארע לי  הלילה .  אבל מי יאמין
לי ?  אני   זוכר  רק   שמישהו דאג להשקות אותי  ללא הרף . אחר
כך   חושך  מוחלט  ושקט   . שקט  פתאומי כזה , מעצבן,  מנקר
בראש כמו מכות איזמל קצובות .טיק,טיק,טיק,טיק .. .  ועכשיו איך
אביט  לסשה   בעיניים ? מה אומר לו ? איפה  השארתי את  גלינה ?
 מדוע  נכשלתי  בשליחותי ?  איך הגעתי הנה   בלעדיה ? מה
בדיוק קרה בליל אמש  ? היכן היינו ? זה  בטח לא  היה
בסימפוזיון .   דבר אחד  זכור לי כמו  בחלום בלהות . מוקדם
הבוקר, אני מתעורר  לשירת הציפורים   על   ספסל  באיזה שהוא גן
ציבורי , ראשי כבד כעופרת  ורקותי  כואבות . לצידי  איש מערות
מגודל  שיער נצמד
אלי , בלחיצה מוחצת  .  על    פי    הריח שנדף  ממנו הבנתי שלא
ראה  אמבטיה משנים .
במבט   מאיים  לוחש לי  בהבל  החנקן  שנדף  מפיו :  " שמע  יא
מניאק ,  יש לך שלוש
שניות לפנות   לי את  המקום ,   אחרת ,  תוך  שניה ,   אני
בולע  אותך כמו  סרדין
לארוחת  הבוקר ."
מה זה ברחתי ! כמו רדוף שדים .  לא העזתי  להעיף  אפילו  מבט
אחד  לאחור .עד אז לא ידעתי  שטמון בי   כושר   ריצה  שכזה .
איך  שהוא ,  הגעתי לרכב  שלי  ומשם , היישר הביתה  . זהו זה.
זה כל מה שידוע לי  , בחיי .  אבל  קודם   כל  אני חייב לאגור
כוח , אחרת לא אהיה מסוגל  לעמוד  במערכה הקשה  הצפויה לי  .
והיא צפויה לי , ללא ספק  ( מנסה   לחמוק  החוצה   על    קצות
אצבעותיו  כשבפתח  חוסם אותו  סשה )
סשה:  ( פניו  נכונות  לקרב ) אהה , לתפוש אותך  בחם .  אתה
רוצה ממשיך  הפנטזיה ?
כאילו
בני:  ( עייף , בחוסר  ריכוז) איזה פנטזיה , מה  כאילו ?  אני
פשוט עייף סשה , זה הכל
סשה:   עייף  ?   אני לא לישון כל הלילה , זה אתה לדעת
בני:  גם אני .  אני חייב לשון ,סשה .  נדבר אחר  כך ( מנסה
לצאת . סשה חוסם אותו)
סשה:   לא אחר כך . עכשיו  להגיד  לי  איפה  גלינקה  שלי
בני:     אתה  רוצה לומר  שעד עכשיו  גלינה  עוד לא   חזרה
הביתה ?
סשה:  לא ,  ואתה , בני ,  לדעת  למה  .  עוד מעט  אני לקבל
הנרווים  שלי  ,  מה לא  ראית אף פעם  אצלי
בני:    קודם  כל תירגע סשה , תירגע . אני רוצה להבין . אתה
אומר  שגלינה  עוד לא  חזרה
הביתה ? אתה   בטוח ?
סשה:      בטח  בטוח    , קמרד רספוטין ,  איפה  אתה  לקחת
גלינקה  שלי בלילה ,הא ?
בני:      מה  קרה   לך   , סשה ,   אתה  שיכור ?
סשה:    אני  לעשות טעות  בטקטיקה   מתי  לשלוח  חתול   ,
שומר  על  החלב   , לא לדעת
אז  אתה   שועל    בעור  של  הכבש
בני:    אהה, עכשיו  אני מבין  .  גם  נחמה  בעניינים
סשה:  נחמה  לעשות  אתך חשבון  לבד . עכשיו אני  צריך  לדעת
איפה  גלינקה  למה  אני
עוד  רגע להתפוצץ  כמו דינמיט   , אז להגיד מהר , לפני אני
לשחרר  הנרווים
( מנענע  אותו בזעם )
בני:   (בהיחלצו ממנו  )   תפסיק לנענע  אותי  כמו לולב  
והקשב  בשקט . מה   אתך ,
השתגעת ?   שב ! שב !  ( מושיב אותו על הכסא )  ובבקשה, בלי
הגזמות . תפסיק לקרוא לי רספוטין
סשה:   בסדר, בסדר , אני לתת לך  עוד צ'אנס אחד
בני:     שמע , סשה , אנחנו לא מכירים מהיום  ,נכון ?  אתה
חייב להאמין לי .  אני נשבע לך
שאינני  זוכר דבר   ממה שקרה   לי הלילה . לא יזמתי ולא עשיתי
שום  דבר  שיפגע בך או בגלינה  .  אני נשבע  לך . עכשיו   הנח
לי קצת לנוח   לפני  שאתייצב  בפני  ק.ג.ב.  נחמה . ואתה אל  
תדאג, עוד מעט   גלינה  תחזור  ותספר לך   הכל  .  תראה שאני
לא אשם ועוד תבקש  ממני  סליחה  . ( אחרי שהות   קצרה )  תגיד
לי  דברת משהו  עם נחמה ?
סשה:    נחמה  להסתובב  בבית  כמו  טיגריס  בג'ונגל
בני:    עד  כדי  כך  ?
סשה:    היא  אמרה  , מתי אתה לבוא  הביתה  בלי  סרטיפיקטים  
היא   לעשות לך  במקום
פוסט  מורטום ,  ציסט    וגמרנו  ( ממחיש בתנועת  יד ) ואני
באמת  לראות   הדם
בעיניים   שלה
בני:  לכן  אני  חייב  להיות  ערוך  למערכה .  אני זקוק
לעזרתך  , סשה . מה עלי לעשות ?
סשה:   ללכת לשון  כי  אתה לחזור מאוחר  בלילה  ולא  רוצה
מפריע
בני:  אוי לי ולחיי  אם  אתקל בה  עכשיו . אז  איפה  אתה  מציע
לי   לשון ? אולי אצלכם בחדר  ?
סשה:   ( מצביע לעבר  הכניסה לבית המרקחת )  לא, לא . מה לעשות
כשיבוא גלינקה ?
בני:  אתה  צודק . אתה צודק . אז איפה ?
סשה:   שם  ( מצביע לעבר  הכניסה לבית המרקחת )
בני:   בבית  המרקחת ?
סשה:    היא עכשיו לחפש אותך ,  אבל  בטח לא  בבית  מרקחת .
מכסימום  היא  למצוא
אתה  לישון   על  השולחן
בני:    השתגעת ? על איזה  שולחן ? אתה  מתכוון  על  הדלפק
סשה:   לא חשוב . העיקר אתה להיות שם  כל הלילה  בתחתונים
וגופיה ולעשות קולות
חזק , חזק , כמו סירנה  ( מחקה  אדם בשינה  כבדה )
בני:    בתחתונים  וגופיה  על הדלפק  , בבית המרקחת שלי ,  
כמו איזה  חוליגן  ?
סשה:    אם רעיון  שלי לא  טוב   אז   להישאר  כאן  ואז  צסט
וגמרנו .
בני:      מוצא חן , לא מוצא חן ,   יש  לי  ברירה ? מרוב
עייפות  אני אפילו לא מסוגל לחשוב
סשה:    מתי  נחמה לבוא  ויש סכנה  אני  לשיר חזק  אז  אתה
לשמוע  אותי  ומתחיל  נוחר
כמו אחד   מה  יש לו   פוליפים  באף . עכשיו לך, לך,  לפני
אני  להתחרט
בני:   ( לפני יציאתו )  אז  מה תשיר , שאדע  שזה  אתה
סשה:  ( חושב רגע  קט )   אולי  וולגה  וולגה  זה אני  אפילו
לשרוק
בני:   ( בצאתו ) וולגה , וולגה ,   מתאים לי . אז סיכמנו שאתה
שורק . לאן  עכשיו ? (מבולבל)
סשה:    שמה ...  שמה
בני:  כן, כן, שמה ,  על הדלפק  . אני מת לשון .  להתראות ,
סשה  ( יוצא )


האור    יורד

זמן  קצר  לאחר מכן  .  סשה בוחן  בהנאה רבה   ובסיפוק עצמי
בולט    את כרזות  הפרסומת  התלויות   ומצינות  בהרחבה  את
הישגיו  הרבים   בשיטת   צמחי  המרפא  .

סשה:  ( מרוצה מעצמו )  זה לעשות רושם  גדול  . זה  קולוסלי .
אז  למה  דוקטור  ,למה  לא  פרופסור   אלכסנדר  חורקוב  ?
יותר  טוב  בשביל  הפלקטים ,  גם בשביל האגו .
גלינקה שלי     כבר הרבה  זמן  להגיד  אז   אני  צריך  לעשות
משהו  בקשר  הזה. דוקטור חורקוב   כבר  ישן . צריך משהו  חדש
...  דרמטי  
נחמה:  ( נכנסת  כרוח  סערה  ) מה קרה, סשה , התחלת לדבר
לעצמך ?
סשה:  לא,  אני  רק  לחשוב
נחמה:    אתה  " לחשוב "   בקול רם . טוב,   תאמר לי,  מישהו
מהנפקדים  שלנו כבר הגיע ?
סשה:   מה  זה  נפקדים ?
נחמה:   נפקד זה מישהו   שרגע  הוא  כאן  ורגע   איננו . כמו
שני  השלימזלים   שלנו
סשה:    את להגיד   אז  אוסקר  עוד לא  בא ?
נחמה:  מה אתה משחק את התמים , סשה. הרי אתה יודע שהם יצאו יחד
וגם יחזרו יחד .
אולי  לא באותה  כניסה . אולי בהבדלי זמנים  קצרים , אולי
בהתגנבות  יחידים זהירה ,
אבל   לי   זה  ברור  כשמש -   כשהאורגיה   תסתיים   יופיעו
השניים, מצטנעים ,
מבוישים  ואפילו פגועים,   עם המון  המון   סיפורים  נוגעים
ללב  ואליבי   מתואם.
אתה מבין,  דוקטור חורקוב  ?
סשה:   לא.  את לדבר מהר   אז אני  לא להבין  אף מילה
נחמה:   טוב  מאד. לכן אתה כל כך אפתי  כאילו זה קורה אצל
השכן ממול   כשאצלי
הדם    מעלה  בועות   רתיחה .
סשה:   כי אני, נחמה ,  בטבע  שלי זה  לקחת  הכל בפרופורציה .
את  זה אני ללמוד טוב
מאד   בסיבירניה . בארבעים   מעלות  במינוס  . ( מתחיל  לשיר
את וולגה  וולגה .
מזייף  , עובר משירה לשריקה  וחוזר חלילה  )  לשיר  זה לעשות
חם בלב  כמו
לשתות בקבוק  גדול של  וודקה .
נחמה:  ( מתבוננת בו מן הצד בהבעת גיחוך ) שמע , סשה , אתה
באמת  מתחיל להדאיג
אותי .  גלינקה שלך  מצמיחה לך קרניים ואתה  מפליג בניחותא  
על הוולגה . לא יאומן כי   יסופר.  מה , לקחת  משהו  לטישטוש  
?
סשה:  ( שר  ושורק  בהתלהבות הולכת וגוברת ) אני  בפרינציפ  לא
להשתמש  אף פעם
בתוצרת   העצמית שלי .
נחמה:   טוב מאד. אחרת היית  מתמכר . עכשיו לעניינינו המשותף .
איפה  הם ?
בני:   ( שומעים  את קולו  מבית המרקחת )  הי , אתם  שם . אולי
תהיו  קצת  בשקט  ותתנו
לשון   ( משתררת  דממה קצרה . שניהם  מביטים איש ברעהו ,
בהפתעה  )
נחמה:   שמעת מה שאני שמעתי או שנדמה  לי  ?  ( סשה ממשיך
לשרוק ) ששש. מה קורה לך ?  קיבלת  עווית  מוזיקלית ?   (
מקשיבה  בדריכות )
סשה:    אני לא לשמוע כלום   ( ממשיך  לזמר ולשרוק )
בני:   ( ושוב  קולו של בני  מבית המרקחת )  הי, מה קורה לכם
שם ? בקשתי שקט .  קצת
התחשבות , רבותי
נחמה:   זה  בני  . מאה אחוז . אבל  מה הוא עושה  בשעה זו בבית
המרקחת ?
בני:    ( יוצא  בתחתונים  וגופיה . ממצמץ בעיניו  כסהרורי  .
עייף עד מוות ) כמה פעמים
צריך לבקש ?  מדוע אתם לא    נותנים  לבן אדם לשון ?
נחמה:  ( בתדהמה גמורה . בוחנת אותו בשאט נפש  מכף רגל עד ראש
) תגיד לי , בני ,
אתה נורמלי   ? מה פשר  ההופעה  המופרעת   הזאת  שלך ? מאין
צצת  פתאום ?
בני :  ( מנסה להתחמק )  על זה נדבר בבוקר .   עכשיו  תנו
לשון ,  בבקשה
נחמה:  מה אתה מבלבל   ?    עכשיו  שמונה בבוקר .
בני:     כל כך מוקדם  ?
נחמה:   מה  מוקדם ? איזה מוקדם ? מה זה , התמסטלת ?  איפה
השארת את גלינה , תגיד
לי  ?  ( מנענעת  אותו בכעס)
סשה:   ( אותו משחק )  כן, איפה אתה  להשאיר   גלינקה  שלי ?
מה לעשות לה, רספוטין ?
בני:     רגע  אחד, רגע אחד , רבותי ,תפסיקו ,  אתם עושים לי
סחרחורת . שלום סשה , גם
אתה  פה ?
סשה:  ( אל נחמה )  אם את לתת אותו  בידיים שלי   אני  להראות
לך עכשיו  איך  הוא לדבר
צ'יק   צ'ק .
נחמה:     אין  צורך . אני כבר  אטפל בו .  ( אל  בני )  אתה
לא מוכן לגלות מאין באת .
לא  מוכן לספר  לנו  איפה השארת את גלינה  , אז תגיד לי  מה
אתה  רוצה  שנעשה בך ?
בני:      שרק תתנו לי קצת  לשון  כי   עוד רגע  אני  עומד
לקרוס  ולהשתטח  על הרצפה  כמו סמרטוט  
נחמה:   ואחרי זה אתה מבטיח לספר  הכל  ?
בני:      ( רצוץ מעיפות )  הכל , עד לפרט  האחרון  .
נחמה:      בלי טריקים  ובלי  שקרים ?
בני:   (  מתנדנד  כעלה נידף)   את  האמת , את  כל  האמת  .
אני נשבע !
נחמה :   ( אל סשה )   מה  דעתך , דוקטור  ?
סשה:      אפילו אם  מקבל  עכשיו  דבל  חוקן  הוא  לשון בעמידה
.  אני חושב   קודם
צריך  לנוח  אחר כך  לעשות  אינקיויזיציה
נחמה:     אז  בוא ,   תעשה   מקלחת  טובה   ותכנס   למיטה .
אחרי   זה  נראה  מה
עושים    אתך
בני:       ואת  מצטרפת  אלי   , נחמצ'וק ...  ?
נחמה:      די,   תפסיק   לדבר  שטויות
בני:   ( מרוצה  מהחלטתה . קורץ לסשה ומגניב לה נשיקה ) כן ,
יקירתי , מה שאת  אומרת
סשה:   ( כשבני  ונחמה   בדרכם אל היציאה )   ואם  אתה  עוד
להמשיך  עם   קוצ'ינו
מוצ'ינו  אז  לזכור :  ציסט    וגמרנו   (  יוצאים )


האור     יורד

סשה   לבדו  בחדר .  מבטיו נעוצים  בדלת היציאה .

סשה:    הבנדיט   הזה  לעבוד על  כולם   .  ואני  המורה   מה
למד אותו הכל   עכשיו
לשבת פה  כמו  אידיוט  ולא להבין   כלום .  יפה  , הא ?
נחמה:     ( נכנסת  עם זוג מכנסיים מוכתמים , חולצה  ומקטורן
מקומטים ) אני  עוד לא
ראיתי   אותו במצב כזה . נפל על המיטה כמו בול עץ  ומיד נרדם.
תסתכל ,
תסתכל  איך הוא חזר .   תראה את   הבגדים  האלה  . תראה   איך
הם נראים .
כאילו  ביקר  במזבלה  העירונית . ואיזה  ריח  נודף מהם !  (
מגישה אותם לאפו של
סשה )
סשה:   ( משתעל קלות ) אוף !   כלור   ו... ואמוניאק .  ( כמעט
נחנק )
נחמה:    מעניין   מאין הביא את  הריח  הזה  . ( מרוקנת את
כיסיו וממיינת פריט אחר פריט) חייב להיות לזה  הסבר  כלשהו .
לפני  שנעמיד  אותו לחקירה
סשה:     אולי לחכות עד  שהוא לקום
נחמה:   מה לקום , איזה לקום  ?  אני  כבר משתגעת .  ( תוך כדי
חיפוש בכיסיו נופלים
לידיה שני כרטיסים . מקריאה  )  " פרושקי  קלאב  "  -  תל
אביב
סשה:      אה, זה קלאב  יפה   מה אני  וגלינקה    להכיר  טוב
מאד .  שם   רוסקי
אטמוספירה  ,  לאכול  טוב ,  לרקוד   ולעשות שמח  עד בבוקר
נחמה:   אז מה זה  עושה בכיסו  של בני ,    אתה  יכול להסביר
לי  ?
סשה:     ( שקוע בהרהוריו )  לא , מאיפה אני לדעת ?.... ( לאחר
שניה )  רגע , רגע , אולי
גלינה   לדעת
נחמה:  ואיפה   גלינקה  שלך  עכשיו ? אולי  נשארה  בפרושקי
קלאב , מי יודע
סשה:  נכון, איפה  גלינקה  עכשיו ?  אני חושב  צריך  לשאול
בני
נחמה:   ושוב  חזרנו  להתחלה . פתרון התעלומה  נתון בידי בני ,
אך בני השועל תפש שינה
טובה ומצפצף על  כל  העולם .  ( חוזרת ומציצה בכרטיסים  שבידיה
כשכעסה הולך
וגואה )   " פרושקי קלאב  "  הא ?  " פרושקי קלאב " - תל אביב
. ( פונה  לצאת )
טוב , טוב , אני כבר  אראה  לך  , נואף  ללא תקנה ( יוצאת )
סשה:   גם  אני
נחמה:  ( שומעים טריקת דלת חזקה ואת קולה )  די, מספיק לשון  ,
שרלטן  , שועל
ערמומי  , קום , קום כבר
בני:   ( שומעים את קולו )  לא, נחמה , לא , בבקשה,  חקי
שאתעורר,    
סשה:   אוה , עכשיו נראה אותך  קמרד
בני:    ( שומעים רק את קולו  הישנוני ) נו, באמת נחמצ'וק ,
תני לשון
נחמה:  ( נכנסת  כשבני נסחב אחריה  בפיג'אמה ) די, המשחק ניגמר
. שעתך הגיעה
בני:   ( אותו משחק  סהרורי  ,מבולבל ) איזה משחק ?  איזו שעה
, נחמצ'וק ?
נחמה:     שום   נחמצ'וק  לא יעזור לך עכשיו . שב , שב  וספר
עכשיו הכל .  
סשה:     הכל . אבל קודם  להגיד איפה  גלינקה ?
נחמה:  ( מקרבת את הבגדים לאפו ) תריח ,  ועכשיו  תגיד  לנו
מאין  זה בא    ?
בני:    ( כמעט נחנק)  מה  זה ?  מה  זה חנקן   ? אתם  רוצים
לחנוק  אותי ?
נחמה:   ( כמעט מדביקה  את הכרטיסים לעיניו )  ואיזה הסבר  יש
לך לזה  ?
בני:        למה   ?
נחמה:     הבט בעצמך .  " פרושקי  קלאב "  .  שם ערכת את  ליל
ההוללות   שלך  עם  גלינה
אתה מתחיל להזכר ?
סשה:      לא בסימפזיון   כמו דיברנו
בני:     על מה  אתם מדברים ?   אני  בכלל  לא יודע מדוע
נטפלתם אלי  , באמת שלא .
( מרכין ראשו ומנמנם )  איזה  פרושקי קלאב  , איזה סימפוזיון ?

נחמה:     לא , בני, הפעם  זה לא ילך לך   ( מנערת אותו  ) אתה
חייב לענות  כאן ועכשיו   על
כל השאלות   , אחת לאחת , מבלי לדלג על אף אחת מהן ,  כי על כל
ההצגות  שלך  כבר  אבד הכלח .(  שקוע בכסאו ,  בשינה  עמוקה
עם נחירות  קלות)  אתה יכול לנחור  לך  כמה
שתרצה.    זה כבר לא יעזור  לך  ,  המשחק  שלך   נגמר . אתה
שומע ? ניג-מר .
סשה:  ( ניגש אליו ובודק אותו ) הוא לא לשחק , נחמה , הוא באמת
לשון עכשיו
נחמה:    אני לא מאמינה לו . בוא  עזור לי להכניס אותו
לאמבטיה . מקלחת  מים  צוננים  כמה צ'פחות  טובות  וקפה  חזק  
יעמידו  אותו  מיד על הרגליים. סמוך עלי
סשה:    אולי  חוקן      
נחמה:    לא צריך להגזים . בוא  , עזור לי להעביר אותו
לאמבטיה . נכין אותו לעבודה.
סשה:   ככה  בכסא  ?
נחמה:   ככה , כמו שהוא ,ישר למים הקרים   (בני  שקוע בשינה .
שניהם נושאים אותו ויוצאים  )


האור   יורד


הבמה נשארת   לשניות  אחדות  ריקה .  לאחר מכן דלת
הכניסה נפתחת בלאט וראשו של איגור גורביץ'  מציץ פנימה

איגור:      ( סוקר  מבטיו את החדר  לאחר מכן  פונה לאחור)
השטח פנוי  אפשר  להיכנס, גלינה
גלינה:     ( נכנסת בהיסוס מה .  בוחנת את השטח  ולאחר מכן
מתיישבת ) אוח, איך
הרגליים  שלי כואב  ! ( חולצת את נעליה ) טוב אז אני כבר בבית
איגור:    טוב, טוב , נראה  איך  זה   יגמר
גלינה:    אתה לספר לסשה  הכל . אין ברירה, איגור . אני לא
רוצה אז סשה דואג יותר מדי
איגור:     מהפגישה הקודמת אתו  בקושי נחלצתי  נראה איך  ילך
עכשיו  אם המצב לא יחמיר
גלינה:   מה זה  " יחמיר  " ?
איגור:    סיזר, אלכסנדר מוקדון, סינדרום  ג'ק המרטש ... אני
יודע מה עוד  ימציא ?
גלינה:   אתה  צריך  מספר  הכל  
איגור:    לספר   איך  נפגשנו ?  כל הטריקים   והמניפולציות .
איך  שיגענו את  בני ,איך שתה וודקה ובירה   ?  איך טישטשנו
אותו ?
גלינה:  הכל איגור, הכל .  כמו אפיזודה  מה לא  יהיה יותר    

איגור:    אגב  את בטוחה  שבני  כבר  כאן  ?
גלינה:    ראיתי  האבטומוביל  שלו  בחצר
איגור:   זה כבר טוב .
גלינה:   לא טוב  אם הוא להיות  אנטי
איגור:   אנטי  הוא לא יכול להיות  כי  הצטרף אלינו מרצונו
הטוב. אמנם עזרנו לו קצת  אבל  זה הכל . הבעיה שלנו היא  בעיקר
עם  סשה .    
גלינה:     אני  לא  חושבת אז עם סשינקה  יש בעיה . אנחנו
להיכנס בפלונטר  הזה ביחד,
             אנחנו לצאת מזה  ביחד כמו אנשים אינטליגנטים ,
בלי סקנדלים ובלי סצינות
             מה לא יפה בשבילנו  
איגור:     נכון מאד .  אבל מה שלא תגידי, גלינקה,  סשה  בכל
זאת גזל אותך ממני בעורמה
איך אומרים :   על ראש הגנב  בוער הכובע .
גלינה:    לא,  איגור  ,    סשינקה  לא  לגנוב  שום דבר
איגור :   לא ?  אז איך  תקראי   לתרגילים המכוערים האלה  שעשה
על חשבוני  כדי  לזכות
מן ההפקר   בתוך  האנדרלמוסיה  שיצר  סביבו  
גלינה :      אני לקרוא  לזה   רומנטיקה
איגור:   אפילו  עכשיו אחרי  ששמעת  מפי את   כל  מה שהתרחש ,
את כל האמת  על כל  התרגילים המתוחכמים שלו,  את עדיין  מצדדת
בעדו ? אני באמת כבר לא יודע מה לחשוב, גלינקה ?  את עדיין
מסוגלת לאהוב  אדם כזה ?  
גלינה:     כן   , איגור , כן .  מה לעשות אז אתה  להאמין לכזה
סיפור   אידיוטיק , זה  מה אתה  צריך  מקבל .
איגור:    וזה באמת מה שקבלתי  עם  בואי הנה . העלימו  לי  את
בגדי , דחפו אותי מתחת לשולחן דרכו עלי, לעגו ,  חנקו  והאכילו
אותי מנות גדושות  של סירופ משלשל.    
גלינה:       מה היה  ברוסיה   להישאר   שם  .  עכשיו  כאן   ,
ביזראל   יש חיים  חדשים
וטובים עם סשינקה
איגור:    יפה מאד .  ומה  אתי ?
גלינה :   מה זה  " מה  אתי ? "
איגור :     תגידי לי , גלינה ,  את האמת .  יש  סיכוי  קטן,
הכי קטן ,  שעוד  תחזרי  אלי  ?
גלינה:    אתה צריך מתבייש , איגור  גורביץ' ,  איך אתה  לשאול
אותי   דבר  כזה ?
איגור:  למה ?  זה לא את  שהזמנת אותי הלילה לפירושקי קלאב ?
זה לא את שהצעת
שנשאר   לבד ? לא  ביקשת  שאעזור  לך  להתפטר  מבני , המלווה
הצמוד
שלך  ולשלוח  אותו  חזרה  הביתה  לפנייך ?  ואני  מילאתי  את
בקשתך  מיד  , בלי
לשאול אפילו   למה ואיך  .   אז מה   עלי  לחשוב  ?  שזה  היה
סתם משחק  ? או
ששתיתי  יותר מדי ואני מדמיין לי  ?
גלינה:    לא , לא , איגור , זה היה אקספרימנט  מה אני לעשות
על סשה  אחרי כל  מה אתה
לספר  לי  . אני רק להשתמש אותך   כמו בומרנג   ,  אתה להבין ?
כמו לשלוח לו מסר בשביל העתיד  שלנו  ביחד.  לא  עוד   בלופים
בחיים  שלנו        
איגור:   לא, גלינה, אני לא  יכול להבין .אולי אני לא רוצה
להבין    . אבל אני   מתחיל  לחוש   את  סימפטום  הפראייר
המתמיד  . זה  מתחיל  לבצבץ כאן,  מתוך  הלב  ומטפס  מהר
למוח , קורע אותי  לגזרים, אוכל   אותי   מבפנים  . איך אפשר
לספוג שתי מכות בזו אחר זו מבלי  שהצלקת שכבר הגלידה תפתח
מחדש ?  
גלינה :     או , בוז'ה ,  איך אתה לדבר  יפה , איגור    ?
כמו פושקין
איגור:   זה באמת פושקין  , גלינה  ( מנסה להתקרב אליה ) עכשיו
אחרי  שמצאנו איש את רעהו מחדש  איך שוב  אוכל להשלים   עם
הפרידה, גלינה ?  איך  אוכל  להשלים עם הפירוד  מחדש  ?  איך
אוכל לתת לך לחמוק ממני ? ( בהתרגשות  גוברת)  גלינה , גלינקה
, שלי, אהבת חיי, אני לא יודע איך אוכל  להמשיך  לחיות בלעדיך
.הנה,   זה  מתחיל כמו  האפידמיה  שהייתה לי  באוקרינה , את
זוכרת   ?  ( קרב אליה במבטי  חיזור  נואשים ) עכשיו זה  חוזר
אלי  שוב . אני , אני לא  מסוגל לשאת  את זה יותר ... הלב  שלי
כבר נחלש ...
גלינה:   ( נסוגה  בסירוב  מוחלט ) אוי , לא ! עכשיו  לשבת
בשקט  ,איגור.  אני תכף לקרוא סשה , אולי   צריך   משהו   אנטי
וירוס  ,  אולי  אנטי   טטנוס  או אנטי - טוקסיק
איגור:   לא חשוב    איזה  " אנטי "   זה   יהיה , גלינה ,  
למענך  ,  אני מוכן לקחת  הכל
גלינה:   ( מחפשת  על המדפים .שולפת בקבוק ומגישה לו ) אז
לשתות, לשתות מהר
איגור:    שוב לשתות ?  מה  עכשיו  , גלינה ?
גלינה:     סירופ  מה  עושה  רילקס .... נגד האפידמיה ,  לשתות
, לשתות  מהר  
איגור:    ( לפני שמתחיל לשתות ) זה ... לא מסוכן ?
גלינה:    ( בגיחוך )  זה סירופ  הכי טוב מה יש .  תכף לעשות
ריאקציה.  נו, עכשיו מהר
לשתות
איגור:    הכל ?
גלינה:   הכל , הכל
איגור:   את לא חושבת שהכמות מוגזמת ? ( מנענעת ראשה  בשלילה .
מרוקן את הבקבוק
בהבעת סלידה ) הכל   למען  אהבתך , גלינקה ?
גלינה:   אתה לחכות כאן  עד אני לחזור ( בהעיפה לעברו מבט מוזר
 )  או,בוז'ה !  ( יוצאת )
איגור:     אני חייב  להישאר  ולהבהיר  את  העניינים שלי עם
סשה  אחת   ולתמיד
סשה:    ( שומעים את קולו מן החדר הסמוך ) נחמה , איפה  את ?
יש חדש לספר  לך
נחמה:   ( שומעים  את קולה )  אני  תכף  באה ,סשה
איגור:    הו, לא !  ( אוחז  בביטנו )  זה שוב מתחיל   ( יוצא
בחיפזון בשחררו את מכנסיו)
סשה:   ( נכנס ) נחמה, אני  לחכות לך  במעבדה
נחמה:   ( נכנסת  כשהיא מושכת אחריה את איגור  המחזיק את
מכנסיו ) הנה , סשה, תראה
מה   מצאתי
סשה:  ( בחיוך  סרקסטי)  איגור !  מה אתה  לעשות כאן  ?
איגור:   נסחבים , אתה  לא רואה ?
נחמה:   הטבריש  הזה  ניסה  לברוח  אבל  נפל  לי  ישר לידיים  
   .
סשה:    ( בחשדנות בולטת ) למה אתה להחזיק ככה  המכנסיים ?
איגור:   כי כל  מה  ששותים אצלכם    מריץ  לשירותים
סשה:   מה אתה לקשקש ?
נחמה:    אלוהים ישמור.  אולי  יש לו דיזינטריה  ?  
איגור:   איזה  דיזינטריה ? הרילקס  שלכם  עושה לי את המוות .
( נחלץ בכוח  ויצא
כאחוז תזזית )     סליחה , אבל  אני   חייב  לרוץ.
סשה:    ( לאחר שאיגור יצא ) לא, לא ,  הוא  באמת  לא  נורמל
נחמה:   שועל  ותיק   האיגור  הזה  שלך . תמיד מוצא  לעצמו
דרך  להיחלץ  מהמיצר.
               ראית את  התרגיל שלו עם המכנסיים ? טוב , אז
מה רצית  לספר לי  ?
סשה:    לפני כמה דקות  אני  מצלצל  אמא  של   גלינקה  בנתניה
נחמה:   ו...    ?
סשה:  היא לא להיות שם בלילה , אפילו לא מטלפן
נחמה:  ודאי שלא . שנינו   יודעים  בדיוק  איפה  היא  הייתה
סשה:    אז  למה  עוד לא בבית  ?   ( שניהם מהורהרים קמעה )
נחמה:   אתה שואל אותי ?
סשה:   לא, אני לשאול  בני
נחמה:   אבל בני נוחר  עכשיו
סשה:   צריך להביא  בני  פה  אולי אחר כך  להיות יותר מדי
מאוחר  בשביל גלינקה
שלי  ...  אני  עוד מעט  מתחיל  היסטריה, איפה  היא ?
נחמה:   אל תדאג ,גם נגד היסטריה   יש לנו  איזה סירופ , נכון
דוקטור ?
סשה:      אני לדבר  ברצינות , נחמה . אין  זמן . אני רוצה אז
בני  תכף  לבוא פה
נחמה:      אין  לי  התנגדות להשכמה  מוקדמת  אבל  האיש  בקושי
עומד  על רגליו.
הרי  כבר ניסינו . אפילו המקלחת  והצ'פחות  לא עזרו .
סשה:   אם לא לקום מיד  אני לעשות  לו  ריאקציה  תרמית  מה
ללמוד בסיביר  
נחמה:    לא, לא , סיביר  אני לא מסכימה .   טוב  נראה מה אוכל
לעשות (יוצאת)
סשה:   (צלצול טלפון.  מרים את השפופרת ) שלום , בית מרקחת
גרנות .  לא, בני לא פה . הבית מרקחת סגור היום . בבקשה. מדבר
דוקטור חורקוב.  נכון, גברת סלומון ,  הדוקטור
חורקוב  הזה .  תודה. תודה   בשביל   הקומפלימנט   ,  כן,
גברת ... סלומון ,אני
לשמוע . כן,כן, אני  להבין  אותך טוב  מאד  .   אני בטח  לעזור
. אז  לרשום
בבקשה : במקרה  כזה   את  צריך   לתת  לבעלך   בתה ... אה, הוא
לא   לשתות
תה ? אז  בקפה... גם קפה הוא  לא לשתות ?  אז מה לשתות ? קולה
? או-קיי .
לשים בקולה , שלוש פעמים  ביום   אחת  כמוסה  סקסון    ובלילה
שתיים כמוסות
ביחד. אה, בלילה הוא לשתות  חלב   עזים ?  לא חשוב.  חלב  זה
טוב .  לא, גברת
סלומון ,  אי אפשר ארבע כמוסות  בלילה, זה  כמו דינמיט  .  את
לא  לדאוג    , גברת
סלומון .  דוקטור  חורקוב  לא לאכזב  הפציינטים    שלו  אף
פעם  כי  אני  הראשון מה  לוקח   התרופה   לפני  אני למכור  
לאחרים   . כן, גברת סלומון , זה בטוח .   שלום  לך  ובהצלחה
. (  מחזיר  את   השפופרת )
נחמה:  ( נכנסת כשהיא דוחפת את בני קדימה. בני  מתפקד  כסהרורי
)
הנה ,  הנדון  כאן  . מוכן  ומזומן  לעמוד  לדין  ( דוחפת
אותו כדי שיתעורר) די, בני,
פקח את   העיניים   והפסק  להשתטות . ישנת מספיק
בני:    לא לדחוף , רבותי , לא לדחוף .  יש מקום לכולם
סשה:   על מה הוא לדבר עכשיו ?
נחמה:   הוא חושב   שהוא בתור לאוטובוס
סשה:   שטויות , הוא לעשות  הצגה
נחמה:   אולי קצת  קרח  יעזור
בני:   לא ,  תודה  ,  אני  שותה  בלי
נחמה:  אין ברירה  הוא עדיין  חצי  ישן
סשה:  בטח , למה הוא לשתות  גלונים,
נחמה:    עם  פרטנרית   כפי   שהייתה  לו, למה לא ?
סשה:  ( ניגש ומנער אותו בכעס )  תגיד  לי בבניק ,  איפה  
להשאיר   גלינקה  שלי,  לפני אני
להוציא   כל   השיניים  שלך , אחת ,  אחת ?
בני:   ( אדיש , אינו מבין  מה  רוצים ממנו ) הי, יש מישהו על
הסיפון ? הסערה הזאת עושה
לי  בחילה   ( קרוב להתמוטטות  . סשה  תומך  בו . בני  נשען
עליו בכל כובד משקלו)
קראו לרב  החובל  ... קחו  אותי מהר  למרפאה, ל-מר-פ-אה...
(הוא מתחיל לנחור
על כתפיו של סשה )
נחמה:   לא יעזור  , חייבים להתחשב  במצבו . אתה לא רואה ?  
בוא  סשה , עזור לי,  שימשיך  לשון



האור    יורד

כמה  שעות לאחר  מכן . נחמה נכנסת  לבושה ליציאה ,בידיה
מזוודה
קטנה ופניה  זועפות . תכף אחריה נכנס  בני .


בני:    אנא ,  נחמהל'ה , הרגעי . מדוע  את כל כך נחפזת ?  תני
לי  הזדמנות להסביר  לך  .
זה  כל מה   שאני מבקש ממך
נחמה:   היו לך מיליון  הזדמנויות  להסביר, בני .  עכשיו  די ,
נגמר  . תם ונשלם ! שום
תרגיל  כבר לא   יעזור  לך , אני  עוזבת
בני:    אנא, נחמצ'וק,  תני  לי  עוד   צ'אנס  אחד  ודי  .
הקדישי  לי  רק עוד כמה דקות
והקשיבי לי  לפני  שאת  מחליטה  לעזוב
נחמה:  ותפסיק לקרוא לי בכינויים  של מפגרת ,  זה לא   עובד
עלי  יותר
בני:    או-קיי, או-קיי ! עכשיו  הקשיבי  לי .  אני בסך הכל
קורבן של  נסיבות, של  קנוניה
מטורפת  שקשרה  על חשבוני  כדי  לשרת  את עניינם . הם פשוט
ניצלו את  תמימותי , נחמה,זה הכל
נחמה:   את תמימותך ?  תמימותו  של שועל  ערבות  זקן  ? נו,
באמת ,  אל תצחיק אותי,
בני .
בני:  האמיני , נחמה , האמיני  . אני אדם שמעניק קרדיטים
לאנשים . אני אוהב לעזור. במקרה הזה  חשבתי  שאני  עוזר לחבר
והנה  יצא שכרי  בהפסדי .
נחמה:  הקרדיטים  שהיו לך  אצלי כבר אזלו מזמן . קופתך
המרוקנת התמלאה  בכזבים ובניאופים שלך   לאין  קץ . צר לי,
בני, אבל נראה לי  שהגענו  לסוף הדרך  . אנחנו חייבים  להיפרד
וזהו . אולי עדיף כך  לשנינו . אתה תלך בדרכך ואני  בשלי . (
קולה מרטיט  בהתרגשות)  כי  נכון להיום , אני לא  מסוגלת
להאמין לך יותר ,  אני לא  מסוגלת  להאמין  לאף מילה אחת  שלך

בני:  אין לך מושג   כמה  זה  כואב   ומעליב ,  לשמוע את
הדברים  הקשים
האלה   מפי   רעייתי  הנערצת  והאהובה . כי בלעדייך  חיי הם
חלל  ריק  חסר תוכן, חסר תכלית . אני עפר  לרגלייך  נחמצ'...
נחמה . יפתי, תמתי , צפור נפשי  הרכה ,האהובה . בואי, נפתח דף
חדש ,נפסח על העבר ,  תני לי  רק עוד  הזדמנות אחת, אחת
ויחידה,  זה כל  מה שאני מבקש  ממך עכשיו  ואני מבטיח להכיר
לך בני אחר ,  בני   ישר, בני  אמין  ונאמן כפי שלא הכרת עד כה
. בני  , שיעמוד  לצדך   לאורך כל הדרך  . שיתייחס  אליך
בכבוד . שיפנק  אותך , שיאהב אותך  ויחלק את  חייו במחיצתך .
אנא אל תלכי  , אל תעזבי  אותי , נחמה ...
נחמה:  את המילים   הנדושות   האלה כמו משיר השירים כבר שמעתי
מפיך  עשרות
פעם . בזה אתה מצויין. אין מה לאמר . תמיד   ידעת לכבוש  את
חולשתי  במלותיך  היפות  אבל הפעם זה  ניגמר ,בני,   הן נופלות
על אוזניים    אטומות   .  לאמירות  היפות שלך  אין  יותר  
משמעות   . נמאס לי , פשוט נמאס לי לבזבז את מיטב  שנותי
במרדפים  ומעקבים אחריך , בתקווה נכזבת  שאולי  המצב  עוד
ישתנה   -  ובינתיים השנים  עושות את שלהן , אצות,  חולפות
ומכרסמות  בנו   לאט , לאט            
בני:   מה את רוצה , נחמה , שאכרע ברך לפנייך  ? הנה אני כורע
ברך  לפנייך  ומבקש  סליחה .   מה עוד את רוצה , נחמה , בבקשה
, אמרי      
נחמה:    קום, בני, קום .   עוד  ייתפס    לך  הגב        
בני:   אני מוכן לעמוד במבחן  בכל  תנאי שתבקשי ,  תני  לנו
רק  עוד צ'אנס  קטנטן  אחד,   נחמה , ואל   תמהרי  לנפץ   את
הקן  המשותף  הזה  שבנינו  יחדיו
נחמה:    אולי  עכשיו,כשתהיה חופשי,  גברת פרעיירמן או
הסלמנדרה ההיא עם התפרחת אולי הן תעזורנה לך  במצוקתך
בני:   אל תזכירי אותן ,נחמה.   הן לא קיימות  יותר .  הן אויר
פורח  שהתנדף  עם שחר.  
חלל ריק  שאת   ממלאה  עבורי  בנוכחותך  ובאישיותך הקורנת    

נחמה:  אוח , כמה שאתה חזק במילים !  אלי לא דיברת כך כבר מזמן

בני:   אז מה ,  את מוכנה לרדת מן האולטימטום  ?
נחמה:  אני... אני לא יודעת . אתה פשוט מבלבל  אותי
בני:   לא יכול להיות שבלבך  כבה  הרגש לחלוטין  , נחמה . בטח
נשארו  עוד  כמה אודים בוערים , כמה גיצים  לוהטים  עבורי  .
אני מוכן כאן ועכשיו   לנסות להציתם  מחדש . אני מוכן  להתקין
בבית  המרקחת   טלוויזיה  במעגל סגור   ומכשירי  האזנה  . עם
הקלינטים ובמיוחד עם הקלינטיות ,   אנהג  רק  על פי הנוהל
המקובל .  בקור  רוח  ובקורקטיות  מקצועית . ללא מעורבות יתר
. לא מעבר   לדלפק
נחמה:   בלי ביקורי  בית ?
בני:    בלי
נחמה:   בלי מישושים  גניקולוגיים ?
בני:  ( באנחה )  בלי .   כל הזמן  בשמירת מרחק
נחמה:   בלי  החורקובים  ?
בני:   ( לאחר היסוס  מה ) בלי  החורקובים יהיה  קצת קשה
נחמה:  ( נוטלת את המזוודה  ומתכוונת לצאת )  אז  שלום ...
בני:       בלי  החורקובים  , בלי , באמת  בלי
נחמה:   ממתי  ?
בני:   חודש , חודשיים
נחמה:  לא בא בחשבון . ממחר , או לכל  המאוחר , מחרתיים
בני:    סגור . אז   אפשר  כבר   לחתום   ?
נחמה:  ( לאחר  מחשבה קצרה ) .... אפשר    ( שניהם מתנשקים  )


האור   יורד




נכנסת  גלינה  כשסשה  בעקבותיה.

גלינה:  ....  למה אתה  להתרגז , סשה ? אתה זה מה  שולח  אותי
עם בני  כמו פרטנר ,
נכון ?
סשה:   נכון ,   מאיפה אני  לדעת  אז  אני שולח  שועל    בעור
של  הכבש
גלינה:   לא , לא  אנחנו  לא לאכול  כבש
סשה:    אז איפה את להיות  ?
גלינה:    אולי  יותר טוב  לשאול איפה  אני לא להיות
סשה:    את לא להיות אצל אמה שלך בנתניה וגם לא בסימפזיון  .
זה  אני  כבר   לדעת
גלינה:      בטח  לא . או, בוז'ה ! בסימפזיון   הכל  מה דיברו
, לעשות לי  דיפרסיה . בהרצאה
לדבר על סרטן  ואיידס  , המופיליה  ואנגינה  פקטוריס  , לא היה
אפילו חשק לאכול
במסעדה , גם שם  מדבר  רק על   מוח ,  כבד, ריאות  ותוס...פות
סשה:     תוספתן
גלינה:   נכון .   אז מה אני לעשות ?  בני אמר אז  יש  משהו
טוב  ביפו מה קוראים לו...
סשה:     " פרושקי  קלאב "  גם זה אני כבר לדעת
גלינה:   לא, לא ,אתה לא לדעת שום דבר . בפרושקי קלאב   אני
להיות עם איגור גורביץ.
סשה:    מה ?
גלינה:    עם בני אני  להיות  ב" לה קרוסל "  . שם קרה  
הסופריזה  הגדולה מתי  אני
לפגוש   את  איגור  גורביץ .  אתה זוכר , איגור גורביץ מאודסה
?
סשה:    זוכר , בטח זוכר
גלינה:    הייתי  בשוק , מתי הוא  בא  בשולחן שלנו ואומר:
גלינה , גלינה בליצקי  ? כאילו
לא ידע  אז אני  כבר  חורקוב
סשה:    תמיד  כזה  פנטזיור  עם   אינטליגנציה  של  ג'וק
גלינה:   הוא  לשבת  בשולחן שלנו ,   פנים שלו קרוב  לפנים שלי
,  כמו... כמו  רוצה ל... ל...
סשה:   להגיד  בסוד ?
גלינה:     לא, לא ,  כמו רוצה לנשק
סשה:    חבל לא הייתי שם.  הייתי שובר שתי  רגליים  שלו . ומה
בני  לעשות ?
גלינה:     בני  אחרי   כמה  קוקטיילים    מקבל  ורטיגו , עושה
פרצופים כמו אינפנטיל
והרבה רעש  . לספר  בדיחות מה מצחיק רק אותו   . בקיצור :
לעשות בושות.
ב " לה קרוסל "  אמרו  לנו  לצאת  אתו  תכף ומיד  לפני  יבוא
משטרה. אז ביחד
עם   איגור   אנחנו   להמשיך  משם את  הסימפזיון    ב " פרושקי
קלאב  "   .
פתאום , בדרך, לא יודעת איך  , בני  נעלם.    עכשיו  אתה  
להבין   ,    סשה ?
סשה:     לא, עכשיו אני לא להבין
גלינה :  ששש... למה  אתה  לצעוק  ,סשה ?  נחמה לא אוהבת  זה .
או, בוז'ה , איזה
לילה  ! כמה בירה !  כמה וודקה !
סשה:     גם  וודקה ?
גלינה:   וסטריפטיז ?
סשה:   את  לעשות  סטריפטיז ?
גלינה:    איך  אני לזכור ?  הראש   שלי היה  כמו קרוסלה .
בני לרקוד על השולחנות  כמו
משוגע
סשה:    בני לרקוד  על   השולחנות ?
גלינה :   כמו  אקרובט
סשה:     כמו אידיוט  .  אולי  לקח   אנרג'יסאן
גלינה :   ( נצמדת אליו  בתנועה  מפנקת )  עכשיו אתה  לסלוח לי
, סשינקה ?
סשה:     (  די במבוכה ) אז מה , מה  אני   לעשות   ?
גלינה:    להגיד :  גלינקה , קרסויצה   שלי , אחרי כל הבלגן
מה היה לך בלילה  את
צריך עכשיו  לשון  טוב  , ( נושקת לו בקלילות)  זה מה אתה
להגיד , סשינקה
סשה :     טוב , גלינקה, קרסויצה שלי ,  את  ללכת עכשיו לישון
,  ואני  לעשות  פה  חשבון
סופי עם   השועל  
גלינה:   ( בחיוך  מהתל )    בני  או  איגור  ?
סשה :      שניים  שועלים ,להוציא להם השיניים
גלינה:      ( לפני שיוצאת . נושקת לו שוב )  ביי . ביי ,
דסבידניה
סשה:    ללכת  ישר לישון, גלינקה  ו " ליזהר "
גלינה:    אני   בבית , סשינקה , לא  בג'ונגל
סשה:     שועלים  יש   בכל  מקומות   ( מתיישב  שקוע במחשבות.
אל עצמו)
 " לה קרוסל " , " פרושקי  קלאב "  ,  בירה  וודקה , מה  עוד
לא לספר  לי  ?  איך אני ,
כזה אידיוט , לשלוח  עם גלינקה   את  הבני  מה לעשות פרקטיקה
על חשבוני     ?
איגור:  ( נכנס בחיפזון , לבוש בגדיו של סשה הגדולים
ממידתו.ניתקל   בסשה ) הו,  סליחה
סשה ,  לא חשבתי  למצוא  אותך  כאן
סשה :   אני חשבתי  אתה  להבין  כבר  אז כאן  לא בריא  בשבילך
.  ( לאחר  ששם לב
ללבושו המרושל )  למה  אתה  ללבוש הבגדים שלי  ? זה  שוב
המניה  הוריזונטלית
שלך ? מישהו  לבדוק  אותך ?  זה  יכול להיות  אקוטי  ומסוכן
איגור:    אתה שוב מתחיל ? שום מניה . שום אקוטי . מישהו שוב
גנב לי את הבגדים  וכלא אותי בשירותים .  ( בחשדנות מרומזת)
אולי  אתה יודע במקרה  מי   זה   יכול להיות ,
סשה  ?
סשה:   לא , אבל  עם  הבגדים  הזה  אתה  בטח יכול   למצוא
עבודה  בצירקוס  בתור
אורנג-אוטן   מה   סובל  מפיצול  אישיות
איגור:    אתה ממש  מעודד
סשה:   אז מה  לתת לך עכשיו להרגיע ?  אולי  איזה סירופ  חדש
מתוצרת בית   ? או
אמפולה  של  אנטי - פטיה
איגור:   לא, תודה.  כבר היה לי מספיק .   אפילו כוס מים לא
אשתה כאן
סשה:   אז  מה  אתה  לעשות כאן , בבון ? למה לא  לחזור  הביתה
ודי  ?
איגור:   אל תדאג , אני הולך . אני כבר  הולך . לפני זה  רציתי
רק לספר לך  משהו  מעניין,
אתה מוכן לשמוע ?
סשה:   אם אתה  להבטיח אז אתה  לעוף    עכשיו  מכאן  ולא
להראות  פרצוף בבון שלך
איגור:    בסדר,בסדר ,  לפני שאני עוזב אני רוצה שתשמע  . אתה
זוכר את  גלינה בליצקי  מאודסה ?
סשה:     לא, וזה לא מעניין  לי
איגור:    גלינה  בליצקי . אל תגיד ששכחת . זאת שהייתה  מחוברת
לוודקה כמו לאינפוזיה.
זאת שעבורה  שלחתי  לך , ידידי היקר,  דוקטור חורקוב  המהולל ,
אלפי רובלים
כדי שתטפל  בה ותגמול  אותה מן  ה ...
סשה:   טוב, טוב,  אז   מה  לקרות  לה ?
איגור:    היא  כאן  בארץ . התחתנה
סשה:    מזל  טוב
איגור:   תשאל  עם מי
סשה:   לא מעניין לי
איגור:   ( נסוג למרחק ביטחון ) איך אומרים ? לכל סיר  יש את
המכסה שלו.  אפילו אחת כמוה מצאה  לה בן זוג.  איזה  ננדיילניק
עם  דיפלומה , סוציופט  ללא  תקנה   ופרצוף  קבוע של  מלפפון
חמוץ  .  אבל  היא , מה איכפת לה ? היא כל הזמן מרחפת  עם
בקבוק  וודקה  ביד  
איגור:  אתה לשחק באש  איגור  ( ניגש אליו בצעד מאיים . איגור
נסוג  לקראת היציאה)
אתה לא לשמור הפה שלך  אז אני  ( מחפש על המדף  איזה בקבוקון)
לסגור  אותו  ( חוסם לו את היציאה ) בצמנט  -  לשלוח אותך  כמו
סרקופג
איגור:  תגיד לי  סשה ,   השתגעת ?  תן לי לצאת מכאן   ודי .
סיכמנו שאני  עוזב
סשה:    רק בארגז  ( מנתר עליו כפנתר )
איגור:   לא, סשה , לא .  הנח  לי לצאת  מגוב האריות הזה
גלינה:  ( נכנסת בדיוק בזמן התכתשותם )  מה זה ? אני רואה אז
אתם  נשארתם חברים.
יופי   מאד .
סשה:   ( מופתע , משחרר אותו ופונה לגלינה )  אמרת אז את הולכת
לשון, גלינה
גלינה:     לא יכולה לשון   .  מה אתם לעשות כאן ?
סשה:   אני חושב  לאיגור  יש  צימנטיטיס
גלינה:   או, בוז'ה !   מה  זה  צמנטיטיס ?
איגור:   אם לא היית נכנסת   בזמן  בגלל  הצמנטיטיס  הזה  
הייתי    הופך  למומיה
בסרקופג . את שומעת איזה דמיון חולני   יש  לאיש  הזה ?  
גלינה:     למה  אתה ללבוש בגדים של סשה ?
איגור:   ( בזהירות רבה  חומק מקרבתו המסוכנת  של סשה ) אני
כבר לא יודע מה נעשה אתי , גלינה . לא נותר לי טיפת אויר
לנשימה  במקום הזה  .  אני חייב  להסתלק מכאן  מיד  לפני
שאהפוך  לקורבן הבא  של   " הציסט  וגמרנו " . ( חומק  לכיוון
היציאה   בצעדים זהירים  . אל סשה) לפני שניפרד , סשה, אני
חייב  לציין  שהמפגש  הפסיכוטי  הזה בינינו   ירדוף אותי עוד
הרבה זמן,
סשה:   ( נכון להתקפה)   אתה  עוד פעם  לקלל , בבון  ?
איגור:   ( אל גלינה  בהבעת חרדה )  את רואה   למה אני מתכוון
?  
סשה:    עכשיו  לעשות  פוסט  מורטום  ולשלוח  בארגז
איגור:   אלוהים  ישמור . האיש הזה  צריך להיות  בהסגר  ( יוצא
במהירות )
גלינה:   ( ניגשת  אל זרועותיו המושטות  של סשה ) מה  קרה ,
סשה ? לפני  זה  הוא להיות  בסדר
סשה:   ככה  זה בצמנטיטיס . רגע אחד בסדר  רגע  אחר כך
קטסטרופה . בואי גלינקה,
נצא   מהאטמוספירה  הזה  ,  בואי  מטיילים  קצת   בחוץ, באוויר
הטוב  של ירושלים ומדברים   מהכל  ,  על  הכל ,   בלי  
קונצים  , רק  באמת    
גלינה:     מהכל ,  סשינקה , גם אני  יש    הרבה  מה להגיד  
...    
סשה:      כששניים אוהבים כמו אנחנו ,   לדבר זה  טוב , טוב
מאד , גלינקה,   לא סוגר  הכל בלב   עד  מצב  אקוטי...  ואז
פתאום   " זבנג  "   וגמרנו.  נכון  , גלינקה ?          
גלינה:   נכון , סשינקה , נכון  .   ( מתנשקים  ויוצאים
מחובקים )

האור  יורד

נחמה  ובני עורכים סדר  על המדפים . מדביקים תוויות . מעבירים
בקבוקים  ממדף למדף . משליכים שאריות  לאשפה  וכו' . בני לוגם
מספל הקפה .

בני:   ראית  איך הצלחתי להבריח אותו ?  עשיתי לו את המוות
נחמה:    אתה  ?
בני:    אחרת לא היה  זז מכאן . לא ראית ? נדבק  כמו עלוקה .
רק  התרגיל עם העלמת
הבגדים והפסקת   המים   באמצע  המקלחת  הוציא אותו מן הכלים .
שלא לדבר  על
המים המהולים  בכלור  שהגשתי לו לשתיה  בטענה שאלה מי  מעיין
רפואיים
מהגולן.  אם תרצי , זו  הייתה גם מעין  נקמה  פורתא  על
המשקאות הרבים
שהבנדיט  הזה    השקה  אותי   לשוכרה
נחמה:   ועכשיו ?
בני:    ברוך שפטרנו .  השכם  בבוקר  נטל  את   הפקלעות  
ונעלם  
נחמה :   עם החורקובים  כבר סיימת  ?
בני:        כן, יקירתי . וזה עבר הרבה יותר קל מאשר  חששתי .
הם קיבלו את ההסדר החדש
בהבנה  רבה  ובלי  טרוניות , כאילו  היו מוכנים לזה  מראש .
נחמה:    כי   הקולחוז הזה , כפי הנראה ,  נמאס  גם עליהם. כל
אחד שואף לפרטיות
משלו וכאן במעונינו  הצר   היינו נתקלים  זה בזה מדי  בוקר ,
צהרים וערב  -כמו אחים סיאמים
בני:    היה  צפוי שיום אחד זה  יקרה , לא ?
נחמה:   אז אולי סוף סוף תספר לי מה בדיוק ארע שם בסימפוזיון .
איך נתקלתם דווקא
באיגור  הזה . איך זה קרה ?
בני:   צרוף מיקרים   מטורף.  היינו ב "לה קרוסל "  ביפו. פאב
צרפתי אקסקלוסיבי שעליו
שמעתי    מידידים .
נחמה:   וקפצת  על  ההזדמנות
בני:    לא  הייתה לי ברירה ?  הגברת  ביקשה  ובתפקידי  כמלווה
נצטוויתי  למלאות את  כל משאלות ליבה   כדי  להרחיקה  מהבית  .
שלסשה  יהיה מרחב  תמרון . כך  סוכם .  אז
הלכנו .  איזה מקום מדפרס  זה היה ! אורות  עמומים .   מוזיקת
רקע  למעולפים  ,  זוגות  מכורבלים  זה בזה  כמו בובות  שעווה
מוצקות ,  ריח   אלכוהול  חריף  וניחוחות שרף ,   עשן סיגריות
סמיך  והצטופפות  נוראה  , תוך דקות ,  גרמו  לי  למחנק ,
סחרור   ובחילה .  תכף   שנכנסתי  אמרתי לעצמי : בני  פישלת .
פישלת  בגדול  .
נחמה:   ובהשפעת המקום הגברת  לא נמרחה  עליך  ?
בני:  לא, לא . חס וחלילה .  היא הייתה המומה  לא פחות ממני.
הזמנו שני  קמפרי  ואז
אדון  איגור  הגיח   מתוך  הערפל  כמו  איזה רוח רפאים . ניגש
היישר לגלינה   וזו כמעט התעלפה   מהתרגשות .  אני  תקוע באמצע
, ביניהם , כמו  קו הפרדה ,מתנדנד ביניהם כמו עלה  נידף  .
איגור   מספר לה  על הביקור   הלא סימפטי בביתנו  ואת כל
הסיפור כולו .מתחילתו ועד תומו . גלינה מתרתחת ואני באמצע
סופג את   הזעזועים  משני הצדדים .
נחמה :   ממש מסכן. יכולת לקום ולפנות את מקומך . אל תשחק לי
את הקדוש המעונה,
בבקשה , אני  מכירה  אותך
בני:   אמרתי לך, לא ידעתי מה שנעשה אתי . פעלתי כמו רובוט
מונחה .   שתינו עוד כמה קוקטילים ... אני לא יכול לומר כמה ,
כי ריחפתי  בעננים  כמו בלון  מעופף  והעיניים צרבו לי  עד
דמעות .   הממזר הזה איגור  גורביץ'  רקח לי  משקאות כאלה
שהראש התפוצץ  לי . ראיתי  רק  שלל   צבעים,  כמו בקלדוסקופ .
ופתאום התחלתי לשיר . כן,כן, את המעמד הזה אני זוכר  היטב .
אני לא יודע  למה , אבל המחזה הזה  מרצד לנגד עיני . וכולם
,בבת אחת, עודדו אותי    במקהלה : "  בני  ישיר לנו  סולו ,
בני ישיר לנו סולו "... את יודעת   מה שרתי,  נחמה ?
נחמה:    מאין לי לדעת ? אף פעם לא שמעתי אותך שר .  רק  רוטן
כמו בולדוג
בני:    שרתי את  אלוויס . רקדתי, השתוללתי  כאילו הדיבוק נכנס
בי . עד שהתעוררתי  מחוץ  למועדון ,   ולאורו הראשון של  הבוקר
, מצאתי את עצמי על ספסל , אי שם ,  בגן ציבורי ,  לצדו של
איזה בואש מהלך  שתוקע  בי  עיני  טרף   מאיימות  בטענה שפלשתי
לטריטוריה  שלו  . חוץ מזה הכל  נעלם בתוך ערפילי  האלכוהול
וריחות השרף  . הכל נשכח ואינני מסוגל לשחזר  אף  דבר  נוסף .
ומוטב לעבור כך את  הטראומה הזאת המתסכלת ,  מאשר לשוב ולחטט
בה . אני לא זוכר אפילו  איך  הגעתי  לחניית  המכונית  שלי .
איך היה לי האומץ  והתושייה  לנהוג  עד הנה  במצב שבו הייתי
שרוי    
נחמה:    ( מלטפת ראשו בנעימה לגלגנית ) מסכן   שלי . איזה
סיפור  נוגע ללב  ! מעשה  הרואי   כזה  ראוי   לצל"ש
בני:   את לא מאמינה  לי , נחמה  ?
נחמה:   מאמינה , לא מאמינה , מה זה  חשוב  עכשיו   ? נראה מה
הלאה . נראה כמה זמן
תחזיק  מעמד
( הטלפון  מצלצל . נחמה  מרימה ) הלו , בית מרקחת גרנות . שלום
גברת  פרא -ייר-מן.
בני:   פרויירמן  , פרויירמן ...
נחמה:  לא, אני מצטערת  גברת  פרו-ייר-מן  
בני:    ( בלחישה )  אני  לא כאן...  נסעתי    לאפריקה  
נחמה:   מר גרנות  לא כאן  . לא, גברת פרויירמן.  תחנת  הייעוץ
" לגופו של עניין "  
עברה מבעלותו של מר  בני גרנות    לידיו המיומנות  של  דוקטור
אלכסנדר   חורקוב ,ממציא השיטה,  בכבודו  ובעצמו.   אני יודעת
שזה לא אותו הדבר , גברת פרויירמן , וודאי  שלא ,   אין צורך
להסביר , אלה לא אותן  הידיים , לא  אותו  האיש  , אני יודעת ,
אני יודעת  שהתרגלת ,   אין צורך לבכות  , גברת פרויירמן ...
גברת  פרוייר...  גברת פרוייר...
( מניחה את השפופרת . אל  בני ) ניתקה .  מעניין ,  מה יהיה
בהמשך      
בני:     לא יהיה  , יקירתי ,  אני מבטיח  
נחמה:     איך אתה  יכול  להבטיח   דבר  שאין לך שליטה  עליו ?

בני:   טוב ,  חשבתי   להפתיע  אותך, נחמה  
נחמה:    עם כל  הכבוד, בני  , הפתעות ממך ,  היו לי  די
והותר  
בני:    רציתי  להשאיר את זה עד לרגע האחרון  אך  נראה לי
שעדיף לגלות לך כבר עכשיו.    ובכן, יקירתי, החל ממחר בבוקר ,
בית מרקחת  גרנות משנה  כיוון, סגנון   וגם  מיקום .
נחמה:  מה פרוש ?
בני:   בית מרקחת  גרנות  המחודש   , עובר   לקניון  המרכזי  
ובמקביל , דוקטור חורקוב  פותח סניף  לרפואה  הומאופתית  בתל
אביב  וכך כולנו יוצאים נשכרים  מן הפרשה .  
נחמה:   ( שניה של מבוכה והתרגשות  עד דמעות . מחבקת אותו
בחום) הו, בני ,בני,
שועל  זקן  שכמותך  , איזו הפתעה ! איזו  הפתעה !


                             מסך


                                                           
   סוף







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קו בר-לב.
סוסיתא.
אבטחת אישים.
מחשב לכל ילד.
דודו טופז.
במה חדשה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/11/01 16:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ישראל גולד

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה