דה דון / רונית |
טיפות הגשם ממלאות את עיניי
רוח עזה את נפשי עוקרת
כמגדל שקרס, נחת עליי
היינו ביחד, עכשיו לבד
מתבונן בתמונות, נזכר בתקופה
תקופת הפריחה, כעד בדד
עוצר הדמעות, מסדיר נשימה
אהבת חיי, שירים לך כתבתי
אהבתי אותך הכי רחוק שאוכל
"רוצה אותך שוב", אל הרוח שאגתי
אך תשובה אין. לחיות לא אוכל
ועת יסתיימו שורות אלו
יותר לא אכתוב עלייך דבר
עוד כמה מילים וזהו
למרות אהבתי, זה חלף
עבר....
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|