פושטת את הבגדים
ולובשת משהו נוח
כדי להסתובב בין הילדים
שמבלבלים במוח

עושה כביסה עושה כלים
עושה לו טוב על הלב
יודעת מה כולם רוצים
יודעת בדיוק מה כואב
אבל מתי היה לי דבר משלי
מתי היה לי זמן לעצמי

מביטה דרך חלון מאובק
מחפשת נקודה בנוף
מחפשת משהו במרחק
משהו יותר טוב אליו לשאוף

הלוואי שיכולתי
לשים את האצבע
על מה שמפריע לי
בשיגרה הנוחה
שאליה נכנסתי (בעל כורחי)
וזה חשוב להיות מאושר
אבל יותר חשוב להיות מעשי
ומציאותי וכל דבר חייב לספק אותי

זו מציאות מזדמנת
סדר יום דינמי
וכשאני לבד מביטה במראה
אני חושבת "מה השתנה בי?"

אותות הזיקנה בפני
ופה ושם שיער אפור
הרבה שנים עוד לפני
עוד חצי חיים יש לעבור
ולא נשאר בי עוד כוח להתנגד
כי מי שהולך אחרי ליבו
בסוף נשאר בודד