יום יום, אני קמה לידך משפשפת את עיניי.
זה אמיתי ?
מתחת לפוך, נעים לנו ביחד.
אתה מחמם אותי, קימורי גופך סוככים עליי.
אתה לא מבין כמה זה חשוב.
אתה לא מבין.
כמה בלעדייך, אני יצור פשוט, ציפור
שזקוקה למחסה, בערבה אפריקאית מלאת טורפים.
אתה לא מבין כמה אתה עוזר.
אך ליבי מנוע מלדבר, מנוע מלומר.
חוקי האנושות לא עובדים ככה.
אולי על הירח זה יעבוד.
כבר אשמורת הלילה.
אני לא ישנה. שוקלת אם ללטף אותך בבטן.
האם זה יעיר, או ישתלב עם החלומות, הנעימים..או שהם לא.
לנשק אותך בכל מילימטר חשוף. כי אני אוהבת.
אוהבת אותך.
אהובי.
כי תודה שאתה קיים, תודה שאתה פה.
בסוף, הכל חוזר לקדמותו. כמו שאני לא מדברת..
הריק משתלט, ואתה. הינך.
תודה.