|
וכשהכל נגמר
ולא יגיע המחר
היא נכנסת קרירה מתמיד
דרך חלון צר
מלטפת את גופך
חודרת אל מעמקי נישמתך
סוחפת בשכרון חושים
ולא יגיע המחר
אתה מביט בעיניים קרות
כמעט מתות
והיא יפה מתמיד
יפה מתמיד....
ידיים רועדות
מושטות כמה שיותר רחוק
ולא יגיע המחר
ולא מגיע לי למות |
|
|
באטר במה חדשא
עין שגיעוט
חטיו.
חדווה חביב
המורה ללשון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.