רועי מיגמי / שירי נחמה |
ושמש דמומה מקיזה קרני גסיסתה על קירות דהויים-
באוויר תחושת דמדומים, סופו של סתיו.
בבתים ספונים האנשים השבים מעבודתם;
בחצרות, על הדשא המצהיב, זקנות מרכלות כהנה וכהנה
על עניינים וזוטות של יום. מעבר לגדר
רחובות ריקים מדברים בקולות של דממה:
"חלפו הנודדים בדרך כמו פריחת חצב;
שוב עברה שנה לה, בקרוב החורף שב"
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|