דני אנונימוס / קפה |
למספרים לעולם אין טעם-גם לא ריח
כמו למשל ארומה של קפה,שחור,חזק,בלי סוכר
כזה ששותים ומרגישים רחוק.לא כאן.
אותיות דפוס שחורות,הופכות לחיוורות מרגע לרגע
נעלמות ונמוגות לתוך נייר צח,לבן
ובטלביזיה,מנהיג מעונב,בטון מוכר אומר משהו על לחיות ועל חרב
ופתאום אני נזכר שלא התקשרת אליי
אחרי שניפגשת איתו אתמול בערב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|