שלווה בת אשוח / הלך נפש |
צופה בחכליליות השקיעה -
זיכרונותיי העקובים מדם
גודשים את סאת תוכי
בחביון הליל
שבים-מגיחים
מתוך העפר והאפר -
בוכים את יגונם.
לוחשת מילות תפילתי -
" לבטלה מלאכתכם,
הזמן מציף עקבות,
מחליק צלקות. "
אפופה הילת הזריחה
מתעוררת -
כנפי שכינה על כתפיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|