|
את עוצמת עיניים,
מקבלת באהבה את קרני השמש,
חופרת עם האצבעות בחול,
בראש מתנגן לך עוד שיר אהבה ישן.
ואני רואה אותך.
אני רואה אותך
ואת יפה
ואני תוהה לי
איך את לא רואה שאת
יפה.
את פוקחת עיניים,
בזהירות כי השמש מסנוורת,
קמה לכדי ישיבה מולי,
מחייכת את החיוך הכי מתוק בעולם.
ואת רואה אותי. |
|
|
ענק אחד מכוער,
ממש מפלצת,
אכזר, רע לב
ושמן כמו חבית,
היה מתנפל על
כפרים, משפחות
חוטף לו - ואוכל
לצהריים ילדים
בכפית.
והייתה לו אחות,
ענקית - אבל
פ'סדר.
כלומר רחומה,
נחמדה, לבבית.
"איך אתה לא
מתבייש???" צעקה
על אחיה, "לאכול
ככה ילדים
בכפית?!"
התבייש הענק, כי
הבין שזה לא
בסדר, והחליט
מעכשיו אחרת
להתנהג. ובאמת,
הוא שינה דרכו
לגמרי - ואת
הילדים הוא אוכל
עכשיו במזלג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.