הראש דואג, הלב דופק
בבטן ציפור קטנה צוחקת.
עוד סיגריה כבויה,
עוד ג'וינט נדלק.
הפה יבש, המחשבה נחנקת.
מאז שהלכת אני פה איתם, אך לבד
מנסה להתגבר על זמן שאבד.
טומן ראש במוזיקה
מעסיק ידיים בקנבאס
אבל הלב עדיין קרוע.
יורד, עולה, הולך חוזר
נושם עמוק, נכנס לחדר
שום דבר בו מלבד זכרונות.
וקיר לבן אחד גדול
המאיים ליפול עליי לפתע.
העולם גדול אבל אני כל כך קטן
לא נותן לעצמי להתבטא,
לא נותן דרור למחשבותיי.
הפנטזיות נשארות בראש
לא מעיזות לפרוץ החוצה.
ואותי, אף אחד לא רוצה לידו.
מנסה להתעלם, עוצם עיניים,
אך גם בחלום זה חוזר ונשנה:
מסך שחור אחד גדול.
דוחף מימין, דוחק משמאל
אבל לי כבר ממש לא אכפת
הציור ברור, יצא נפלא
ציירתי לי כמה קווים
הוספתי צבע לחיים.
עכשיו אני בוחר,
הכוח בידיים
הכוח בראש.
הרגליים צועדות
לכיוון מקום חדש.
מקום נקי, איזור נפלא.
בו אני לבד
עם מי שאני בחרתי,
בדיוק איך שרציתי.
לא נותן יותר לפרפרים
להשתלט.
הידיים חופשיות,
הרגליים חזקות,
תנועות בטוחות,
חדות ומחושבות.
עכשיו זה אני,
בלי אף אחד אחר
והאני הזה מנצח,
ויותר לא מוותר,
אף פעם!