New Stage - Go To Main Page

עידו עברי
/
עכבישים

בזמן האחרון אני  מוזר.
בזמן האחרון אני ער כשאני ישן, ישן כשאני ער, אין למה לקום
בבוקר, והמיטה שלי מפתה מתמיד.
לא יודע למה לקום בבוקר. לראות אותך? אין סיכוי.
השריטות מבפנים עוד מדממות, וגם החדר שלי עוד צועק לי, ביום
וגם בלילה, כמה שהוא שונא אותך, וכמה שהשטיח שלי שונא אותך,
וכמה שהדובי שאת קנית לי מזמן, דווקא את, שונא אותך.
אז אני לא קם. אז אני יושב במיטה, מול הטלויזיה הכבויה, רוצח
בשקט דקות, שעות, ימים, ומחכה שארדם שוב. ואני יכול להקשיב
לטלפונים מצלצלים ברחבי הדירה שלי, אי שם מחוץ לחדר השינה, אבל
אני לא רוצה לענות, כי אולי זו את. ואני יכול לשמוע גם את
העכבישים הולכים על הקירות ומטפסים וגם עושים קורים. ולפעמים
גם אני עכביש, והמיטה שלי קורים, ואני לא יכול ולא רוצה ולא
צריך לקום.

בזמן האחרון אני די מוזר. אם מישהו היה רואה אותי (ואף אחד לא
יכול, כי אני גם לא עונה לדלת ובטח שלא פותח), הוא היה בטח
חושב שמשהו לא בסדר.

אבל הכל בסדר איתי, זה רק שאני קצת מוזר, ויותר עכביש מקודם.
והדם שלי קר ואני כבר לא מתרגש, ובכלל - לא מרגיש כלום חוץ
מקצת כאב קהה וגעגועים אלייך. ואם זה עושה אותי  מוזר, אז אין
ברירה.

וכל הדברים שעשינו ביחד, אני ואת, וכל הדברים שעברנו, וגם
לפעמים הדברים שלא עשינו ולא אמרנו, באים אליי לפעמים ורודפים
אותי בימים. אז שבשביל זה אני אקום בבוקר??
אני מעדיף לישון.... אני זוחל באיטיות מתחת לשמיכה, לאט, לאט,
כמו עכביש. ושניה לפני שבאה עוד מחשבה עלייך, אני נרדם וחולם
על עכבישים שמחייכים אליי שם, במקום אחר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/11/06 7:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידו עברי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה