זה רק נהיה יותר קשה
לא יכולה לנשום אוויר נקי
הזמן עומד מלכת
מחכה רק לי
ואני בשלי.

בין מציאות לדמיון
רוקמת עוד סיפור
בחוט שבור
משהו בתוכי רוצה
ומשהו בתוכי נשבר
כי אולי לא תהיה כאן מחר

ואני אולי חולמת
פורצת גבולות
לא נחוצים
ואני אולי נרדמת
הולכת בשבילים
שלא ידוע למה מובילים

והיא עדין מעבר לפינה
מחכה שאקרא בשמה
שארוץ אליה
שאעבור דרכה
שאתחבר לעבר
והוא יהפוך להווה מאושר.

אך אני
מתפוררת
בין השלווה הצבועה
הלבד השוטף
לאהבה ארוכה
לחום העוטף

ואף לא פירור קטן
מתפזר
אף לא טיפה קטנה
תשתחרר
אני אשאר לכודה
בתוך הלא נודע
עד שבסוף אחליט להמר.