ואז אתה הגעת
שפוף וקצת כבוי
ובעינייך עוד מבט
שלא ידעתי
לפרש או להסביר
שלא זכרתי
איך לטפל
אם להתמסר או להתרחק
שאלה שלא מרפה ממני
כשאתה בסביבה.
ואז אתה הופעת
עייף וקצת עצוב
ועל פניך הבעה
שכבר ראיתי
בעבר הלא רחוק
שלנו, לא ביחד
כי אף פעם לא נתת
למושג הזה להיות.
ואז אתה חיבקת
חיבוק חזק וקצת ארוך
יתר על המידה
שקבעת בינך לבין עצמך
ואני נותרתי לחבק
אותך בחזרה
ובלי לחשוב יותר מידי
להמשיך ביחד למיטה.
ואז אתה עזבת
מפריח נשיקה
לא מפזר שום הבטחה
ושוב מותיר אותי
שוכבת, בודדה
וכבר יודעת מה יהיה
ולא בוכה על שהיה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.