|
משאלה:
כצללים שפתותיהם הקדושות נעות בגמישות כמעט נוזלית.
לשונן בוקעת את משמעות המילים
ומאוויהם מתנפצים על הקרקע.
מוות:
צללים שחורים רצים בזווית העין,
משנים צורתם ככספית
הנעה על פני הבשר.
בשר אנוש חשוף:
קפלי הגוף מתקדשים בצל הפולש לתוכם.
הבשר נע בגלים
אל תוך כתמי אדום באופק.
|
|
|
-טוב, זמננו
קצר...
-רגע, אפשר
למסור ד"ש לחברה
שלי נועה אסולין
מאשדוד?
-באמת שלא.
זמננו קצר.
-אה, טוב. אז
ביי.
(נוי-נוי
מאוכזבת שלא
נתנו לה למסור
ד"ש ברדיו, אבל
חוקים זה חוקים,
יו נואו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.