אלישע הוא האיש הכי חכם שאני מכיר, בגלל זה כל פעם שיש לי שאלה
אני פונה אליו.אלישע מוכן לעזור בכל פעם ותמיד עונה לי על
השאלות.לפעמים אני בא אל אלישע בשאלות קיומיות, ככה הוא קורא
להן ותמיד יש לו תשובה, לאלישע.
אני ואלישע מכירים עוד מזמן, כשהיינו יושבים ביחד עד שנהיינו
בני 18, אחרי זה היינו נפגשים כבר פחות, זה היה בתחנה בעיקר,
הייתי אומר לו שלום והוא היה מהנהן.הוא אף פעם לא דיבר הרבה,
אלישע, הוא תמיד יש לו משהו בראש שלו, תמיד חושב על העבודה,
מחפש כל מיני דרכים חדשות לעשות כסף, לא שהוא צריך, יש לו
מיליונים לאלישע, הוא אומר שהוא עושה את זה כי אחרת היה לו
משעמם.

"תגיד, אלישע, מתי אני אמצא את הגורל שלי?".
"מה קרה, שמעוני, עוד פעם יש לך שאלות קיומיות?".
"לא, באמת, אלישע.מתי אני אמצא איפה אני צריך להיות?".
"שמעוני, מה אמרה לך אמא שלך, שהיית קטן?".
"אמא שלי? מה זאת אומרת, אלישע?".
"שהיית קטן, מה היא הייתה אומרת לך כל הזמן, אה, שמעוני?".
"לא יודע, אלישע, לפעמים היא הייתה אומרת, שאני לא יוצלח.".
"ומה עוד היא אמרה לך, שמעוני?".
"היא הייתה שואלת, מה יהיה איתי".
"ומה עוד, שמעוני?".
"היא גם הייתה אומרת, שאני אגמור באותו מקום כמו אבא שלי".
"תגיד, שמעוני, אבא שלך, איפה הוא היה?".
"אה, הוא, הוא היה בכלא".
"אה".
"נו, אלישע".
"מה נו, שמעוני?".
"אז מה זה אומר? מתי אני אדע?".
"איפה אתה עכשיו? אה, שמעוני".
"נו, אתה יודע, אלישע.אני פה אתך עכשיו".
"איפה זה פה, שמעוני?".
"פה.בחדר".
"כן, אבל איפה החדר, שמעוני".
"מה, החדר? במעשיהו.אבל מה זה אומר אלישע?".
"שמעוני, מעשיהו,מה זה?".
"זה, מה זאת אומרת? זה כלא, אלישע".
"אז זהו, שמעוני.הגעת.פה זה הגורל שלך".