ריקי די / ציפורי הכאב |
עטו אופק כחלחל
אל פינת חריצי ידיך,
עת תלך בשדות החומים
ומצעד אנשים
כמקהלה אחריך.
יורדות הן אל בין התפילות
תולשות תקוות
מתוך הלב החשוף
ואתה פורש כפיים
מעל כולם
מלטף צלקות בגו הכפוף.
ציפורי הכאב
רוחשות בקול ניחר
חונקות כתמי אור חיורים,
רוח ערב תבוא לבכות
על כתפי הממתינים
עד ירדו המלאכים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|