רוחות של שינוי
מנשבות בליבי
מחפשות את השקט הרך
מגששות דרכן בינות העצים
מרעידות ענף שנרטב
וגשם של טל אז נופל על אפי
וזורע בי בדל של חיוך
בואי רוח חורפית
בואי קצת,
לייצב את רוחי שלי.
בוא החורף תבוא
ותחשוף בעצים את גזעם הערום התמיר
תחצוב בלבבות האדם הטועה
את טבעו הטוב- שהאפיר.
את מה שידע ושכח מאחור
ונשחק עם מרוצו של הזרם
תנשב עליו רוח קרירה ודקה
מאבק שהסתיר תגלהו.
והגשם ירקוד את ריקוד הלבנה
וימטיר ברכתו חרש חרש
כך ארוץ ברחובות, יחפה ונוגה
ואמצא את דרכי האובדת.
אביט לשמיים בחיוך של תודה
על הגשם ועל המיזוג
אני של הטבע
והוא של הכפור
נשזרים זה בזה כבחוט. |
