חגי קמרט / רגע של תהייה |
11/09/2006
השעה הזאת מדממת רגעים רזים על זמני
ואני כל כך אפור מהיות עצמי. רואה את סדקי הקירות
וריסי עייפים דבקים להינומה דקה חומקת מרשת שקופה.
ברקיע משחקים עננים את משחקי ההישרדות ואני יודע
שמשחקי שחקים לעולם לא שוחקים את השמים.
יש כח בדברים הקטנים גם אבק יכול לשמש כסמל.
הצחוקים צוחקים עצמם בחוץ על מדרכת בהחלט צוחקים
במותם ,סביר לחשוב, יצוו צחוקים לאחרים
ולדמעות יש שקיפות צרה כמו לחריצי התריסים
גם הזיכרונות הם לפעמים בבואה מיניאטורית של שכחה
הערה:
אבק - אסוציאציה או רמז לביטוי "אבק אירופה"
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|