New Stage - Go To Main Page

חגי קמרט
/
ברירת מחדל: אין ברירה

הדרך הזאת מתיישרת מעל מהמורות הכביש
בין כך ובין כך התחילה דרכה  אל סופה.
והאיש הזה זוקף גב  כמו רוצה להימתח אל  גובהו של תמרור.

הים נפרד מגליו בקצה עיר, חופים חופנים צדפים בחופם.
חולות טובעניים נוסקים אל על ומטביעים כל העת את עצמם.
והערב הזה כתמיד שקט, ממש שקט, כמו לפני ועכשיו ואחרי...

ה"בני אדם" האלו חייבים לחיות את עצמם אם כי מנסים לפעמים
אחרת. במבוך האפשרויות הם חוזרים בסופו של דבר אל כל
ההתחלות שהתחילו אתם.

אנשים אומרים ה"בני אדם" תמיד הולכים אל עצמם.

אז העליות מנסות לרדת במדרון האחרון והמדרון האחרון
מנסה להאפיל על הים והים חוזר על עצמו כמו היסטוריה, לפנים
ואחור לפנים ואחור. ואף צדף לא מרגיש אולי גם לא יודע.

אנשים אומרים: הים תמיד צוחק אחרון.


כל הברירות אינן יורות עוד. אש של פעם כבתה.
המחדל נוסק אל נתיב אחד שם מתקבצים כל אנשי השם.
ואני מביט סביבי בוהה ותוהה.


הערה אנשי השם: לפי בראשית אנשים מפורסמים



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/10/06 12:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חגי קמרט

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה