מילים של הזדהות ונחמה מהדהדות
צמרמורות של קור ואבל, שרירים של הנפש ששוב נתפסים
לא ברור מי זה מי, מה אומרים
לא ברור מה קרה

מצבי רוח מתחלפים בשניה, צובטים
תמונות עולות, סרטים, זיכרונות
והכל מתפוגג
אולי מחר אני אהיה חזקה יותר

ואיך אומרים עכשיו, שאין
שבא והלך כאילו כלום, כאילו זה היה מתוכנן
היינו צריכים לדעת
זה הכל אשמתנו

ואנשים שוב עוטים את מסיכות הימים הנוראים
מצקצקים בלשונם, כמאשימים את הגורל
מצביעים
זאת הילדה שאיבדה את הכנפיים במלחמה.