זה היה עוד יום אפור בחייה,רק שהפעם היא נשארה בבית ולא הלכה
לעבודה.כנראה היא באמת לא הרגישה טוב,כי היא לא מחסירה אף פעם
,יש לה מחוייבות פנימית להגיע כל בוקר לעבודה המשעממת שלה עם
האנשים שחושבים  שהם יותר שווים ממנה,מכל הבחינות,בשבילהם היא
עוד עובדת פראיירית שעבודה זה חייה ,ולא משנה מה.היא הייתה
רוצה להישאר במיטה ולישון,לישון עד שתתעורר מעצמה בלי מעורבות
של אף אחד ושום דבר,אבל זה היה בלתי אפשרי.שני ילדיה העירו
אותה על הבוקר ,היא אירגנה אותם לעוד יום בגן,אביה לקח אותם
והיא נשארה לבד תוהה האם לחזור לישון או לשבת מול טלויזיה עם
איזה סנדביץ' שמן וכוס קולה. בזמן שהיא בדילמה,אוטומטית ניגשת
למטבח מכינה לעצמה אוכל עשיר בקלוריות מוזגת דאייט קולה וניגשת
לסלון עם רגשות אשמה ,בוהה בכרס ואומרת לעצמה שהיא חייבת לרזות
לפחות להוריד את הבטן כי זה הדבר  היחיד שמפריע לה
מבחינתה,שאפשר לתקן.
הגיעה שעה ללכת לרופא,היא לא נראתה במיטבה,לא היה לה חשק או
אפשרות וזמן  להתגנדר
לבושה כולה שחור,מסורקת ברשלנות היא יצא מהבית בתקווה שיראו
אותה כמה שפחות אנשים.
כהרגלה היא הזמינה מונית וכל עוד היא מחכה עברה מונית אחרת
ועצרה לידה,היא התיישבה בלי להסתכל על הנהג,לא היה לה כח לחכות
למונית שהזמינה ומה זה משנה בכלל היקר להגיע ליעדה.
הנהג התחיל לדבר אליה,לשאול אותה שאלות על מצבה ,נשואה? חבר?.
לא היה לה חשק לדבר אז היא ענתה בקיצור שהיא גרושה +2 ואין לה
חבר והיא לא רוצה כלום,בתוך-תוכה היא קיותה שהוא יעזוב אותה
בשקט וימשיך לנסוע.הנהג המשיך להתעקש,היא הבחינה שהוא צעיר
לפי הקול והגישה,בכל הזמן הנסיעה היא לא הרימה ראש להסתכל אליו
אפילו כש דיברה.הערכה עצמית הייתה אפסית,הנחישות
שלו הקסימה אותה ולפניי שהיא יצא מהרכב הוא ביקש מספר טלפון
והיא השאירה בטוחה שהוא לא יתקשר אף פעם.שארית היום היה משעמם
אפור ושיגרתי,היא שכחה על תקרית עם המונית והמשיכה
ביום יום שלה מדוכאת כתמיד מלאה ברחמים עצמיים.
למחורת הוא התקשר,היא נדהמה ויחד עם זאת עברה לה מחשבה בראש
שכנראה גם הוא לא התבונן בה.
הכניסה את המספר שלו לזכרון וכל  פעם שהוא התקשר היא נתנה
למישהו אחר לענות ועדיף עם זה היה גבר.לתדהמתה הוא לא ויתר
והתקשר שוב ושוב ,השאיר הודעות,כינה אותה ילדה קטנה וכבדה.
לבסוף היא נשברה,מה כבר יכול לקרות חשבה היא לעצמה. והנה יום
שישי בערב מגונדרת וניראת במיטבה,היא הולכת לפגוש אותו,היא
יודעת שעל בטוח היא תקיים איתו יחסים הרי בזה כל הפואנטה
בתקווה שזה לא כך והלילה יהיה ארוך ,היא צועדת ברחוב לילי בערב
שבת,כש המון צעירים מסביבה נכנסת לסימטה צרה וחשוכה ונעצרת
במקום שהם קבעו להיפגש.היא חיכתה המון ,לא קלטה או שהיא הקדימה
או שהוא איחר.והנה סוף סוף היא רואה אותו,הוא מדהים יפה כמו
בובה,פני מלאך מה לו ולה ? מה הוא רוצה ממנה? אחד כזה יכול
להשיג כל אחד שניראת הרבה יותר טוב ממנה(ויש המון כאלו)
הוא התחיל לדבר ישר ולעניין ולבסוף היא מצאה את עצמה מקופפת
מאליו כש הוא יושב על האדמה
באיזה בה"ס שהיה בסביבה ומוצצת לו. מושפלת מבחירתה ועוד פעם
מלאה ברחמים עצמיים. הוא גמר
דאג לא להתלכלך,אמר שעוד צריך לצאת לבלות עם החבריה ,הבטיח
להיות בקשר והלך הביתה.
זהו נגמר הסיפור היא חשבה לעצמה זה מה שאני שווה,מציצה באמצע
רחוב על האדמה.טוב זה מה יש אני לא אלחם נגד עצמי אני סתומה
וזהו זה. אבל הוא המשיך להתקשר פעם פעמיים בשבוע ובא אליה
הביתה באמצע לילה כש הוא מסטול משתיה חריפה אחרי עוד
בילוי,נשכב במיטתה ומחכה שהיא תמצוץ לו.
היה אומר לה כל פעם תעשי מה שאת רוצה איתי, בא לי אלייך כש אני
מסטול. במשך חודשים הוא חזר אליה למיטתה ועל המשפט הזה . והיא
חשבה לפחות זה.היו לה עוד גברים בנתיים ,אבל לאותו נהג מונית
היא נתנה לחזור כל פעם מחדש,בלי לדעת איך לעצור את זה.היא ראתה
שהוא נהנה,אבל לא ממנה אלא מהתהליך עצמו. היה לו קל ,יש מקום
חמים ונקי יש אישה למה לחפש. היא הבינה את השקפתו ולא האשימה
אותו אלא רק את עצמה. מעבירה ביקורת על עצמה,משחקת אותה חזקה
ושולטת במצב,ובסה"כ אומללה. אהבה חינם בלי לתת רק לקבל.אהבה זה
סקס. הגדרה חדשה למושג  מבחינתה.היא אפילו לא נהנתה מקירבתה
אליו,בשבילה הוא היה איבר מין גברי,בחור שחושק בה וחוזר הכי
חשוב שיחזור
שיוכיח לה שהיא עוד רצויה למרות הכל,ככה היא קיבלה את זה בלי
לחשוב הרבה. היא ידעה שאם תתחיל לחשוב הדרך היחידה החוצה מחייה
האומללים תהיה התאבדות,אבל זה לא היא ,הרי היא חזקה
כמו סלע בלי נפש.
רק שיחזור ,הכי חשוב שיחזור.