אין לה גבולות אינה יודעת איסורים
מוסר...
חוקים...
שרה עצמה לדעת כל יום מחדש
מזנקת אל התהום...

אין לו ספק,
היא שלו,
תמיד הייתה..
תמיד תהיה..
מריונטה שלו....

עיניה עצומות ידיה פרושות...
רוח חופש מבטה ריחה..
בושם המור...
משכר טעמה מתוק מדבש...

כובל אותה באזיקים בלתי נראים
כאילו היה פרח
בעל צוף מתוק
והיא פרפר נדיר...
נשארת צמודה אליו
כאילו חייה תלויים מנגד...

היא יודעת
והוא יודע
הם אוהבים..
לנצח יאהבו..
כי היא לילית שלו,
האישה האסורה,
הפרי האסור,
שפתייה טעם גן עדן
ומגעה שורף כאש הגיהנום...

אני לילית שלך,
איני יודעת פחד,
קח אותי,
חבוק אותי,
נחם אותי,
כי לעולם לא אוכל
להיות לך חווה...