צופה בסרט,וכמו בהיסח דעת מלטף את שדייך העולים יורדים. אך אין
היסח הדעת אצלי,אין בלי משים,בעצם אני בודק את נשימתך,כמו
שאבדוק את נשימותיה של בתי,מודאג,חושש,שכל זה יעלם ברגע,שתובנה
איומה תזדחל,שכן מי כמוני יודע כמה שכל זה שברירי.

מכונות ביולוגיות אנחנו,רובוטים של רגשות,אני תמיד אהיה האב
והבן גם יחד,את תמיד תהיי לי אם וזונה ואחות,אני אבגוד מתוך
היסח הדעת,אשקר כמו אוטומט,אך אין היסח הדעת אצלי,בעצם אני
בודק את נשימותיי.



יעיד לי הלילה,יעיד גם ליבי,אני אוהב אותך כרגע,וזה כל מה
שאפשר לבקש.