להרוג אותך עם ורד
להשחיל כל קוץ וקוץ
נקבובית בנקבובית
לרצוח את הילדה
את הכאב הנורא
וכל העצב שאת מביאה
מטפטף עכשיו ברחובות כמו גשם אדום
בעולם שכבר מזמן איבד את צבעיו
בואי נצבע את הכל באפור
ונחכה למחר
טעויות, כמו אבני בניין
נבנה מהן חומה
והיא תפריד בין מה שהיה
למה ששלי, למה ששלה
להרוג אותך עם ורד
לדקור בכל מילה,
וכשירד סוף-סוף הערב
נוכל לקבור את השנאה
כל השקרים
שמעולם לא סיפרת
שוטפים את הרחובות
זורמים אל הים
והמילים
נעלמות בעשן
וכאב רודף כואב
עד סוף הזמן
מחשבות
על סוף לא מובן
חוצות את שמי התהום
כחץ לא מכוון
והתמימות
מחפשת מקלט
היא לא תהיה, לא תמצא, לא תשרוד
בעולם מקולל
סכין המילים
שוב משסף בגרון
הוא יפריד בין מה שהיה
למה ששלי, למה ששלה
והרצון לשוב לחיות
יתחלף במשהו אחר
אצבע אותך שוב באדום
ואבתר, אבתר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.