תכף אני מנגן על גיטרה ומחלק את החיים שלי למיתרים
תכף כולם ישמעו את הצליל שאני מנגן בו כל החיים
תכף אפסיק לחשוב באליפסות ואתחיל לעגל את החיים
תכף הריבוע יקסום לי מכל ואתחיל לפרוט אי-סדרים
אחרי הכל, צליל נוצר רק כשיש לו תיבת תהודה שתתמוך
ובשניה שכולם ימחאו לי כפיים אתחיל בדו רה מי פה סול
תכף אדבר ברור עם כולם ולא אשקע בעולם דימויים
תכף ימליצו עליי ליד אספרסו ואהיה לכולם קפאין
גם לנידחים ששכחו את הדרך, גם לזקנים וגם לגומעים
אני ארווה את כל צרות היום שלכם במחשבות יפות וצלילים
זה לא שאני באמת אשיר או אשקה אתכם, זה רק היובש שאתם יוצרים
אתם מייבשים לעצמכם את הדרך ומרטיבים לי את היצרים
אז אני יוצר, והנה אתם מתרגשים
ואחר כך? מה תזכרו? שהיה איזה צליל די מרשים
תכף גם אני אהיה גיטרה
ואתם תנגנו במחיאות כפיים סוערות ותיצרו צלילים יפים
ואז תדרשו שאשקה אתכם כל פעם מחדש
גם אם הצלילים שלי קופאים
אבל לכם מה אכפת? אני אחלה של אספרסו
אתם תגמעו אותי, תרוו את עצמכם
ואני אחזור להתייבש
אנסה להמציא את עצמי מחדש כשבמקום גיטרה יהיה לי כינור יומרני
ואני אצליח, כי במפרט שלי יש את מה שממנו אתם מפחדים
אני יודע ותמיד זוכר איך כאבים נשמעים
איזה צלילים יש לקפה, איזה צלילים יש לתסכול
איזה צלילים יש לייאוש, כמה ישקר לכם הקפאין
כמה תרמה אתכם הגיטרה, רק בגלל שאתם מדחיקים.
אולי אגיע לירח, אולי אשיר בשני צלילים
כשמהדו שלכם אני עושה רה
ומחפש בכל מי שלכם את הפה סול
אכריח את עצמי לנגן, כי אני לא מצליח לשתות אתכם אספרסו
תתמכרו אליי, תדברו עליי, תעבירו איתי את הימים הכי קשים
תכף תתחילו לנגן על הגיטרה שלי, ולחלק אותי למיתרים. |
