ג'וזפין פרי / מעבר לאופק |
לפעמים זה העיניין
לראוות מעבר לאופק
לראות מעבר לזמן
מעבר לאופק שם עינייך קבועות
בארץ אין שם מלאות בחלומות
ואני לידך ועינייך קרועות
בין מעבר לופק לארץ אבות
ואני מתבוננת והינני רואה
את מעבר לאופר האופק שלך
והוא כמו עינייך חתום ומסוגר
ומי יודע מה יראו עינייך מחר
ואז את ידך אוחז בשקט
ואעוף איתך אל מעבר לקשת
ואז אי שם מעבר לאופקי אופקים
נמצא מקום שבו שניינו מאושרים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|