"להיאחז ביום למחרת,
שאם היום רע לי מחר יכול להיות אחרת..
רוצה לחשוב שהכל יהיה טוב..
מרוב היגיון לא משאירה מקום לטיפה מציאות..

ממשיכה, מביטה, עוצרת,נשברת,
נגררת..

צונחת לרגע על רצפת הבדידות..
מבינה כמה הרבה איתך..
וכמה שלבד זה כואב..

כמה דמעות..
כמה לבבות שבורים..
ואני יושבת פה שאננה..
הורסת מה שאני בעצמי בונה.."