הוא עמד מול החושך, טרוד ומתוסכל
נתיניו לצידו על מן שביל שנסלל
ממשבצות של שחמט
מעילו מקומט, כתרו על ראשו ובעינו מן מבט

שרביטו הוא מרים וצועד לו ישר
אך משמאל החייל השחור כבר עבר
"שח" הוא חושב, ורועד כמו פחדן
אך להגנתו מזנק הפרש הלבן

הפרש הלבן על סוסו מחייך
חניתו נעוצה בליבו של המת
גווית החייל השחור לרגליו
הוא לוחש תפילת דרך מבין זוג שפתיו

כתרו על ראשו, הוא ממשיך מסעו
צועד אלכסון ונושם לאיטו
אך רץ לבוש שחורים את דרכו הוא חוסם
שולף את נשקו בקול עז  וצורם

שרביטו הוא מפיל בהפתעה מבוהלת
מרגיש שוב אבוד בעלילה מתפתלת
אך הרץ הזדוני אשר אץ כמו הוזה
נופל לו לפתע עם חץ בחזה

קולות קשתים מצריח לבן
מחזירים עשתונות למלכם הקטן
הוא צועק תודותיו לכיוון מציליו
נושם עמוקות וממשיך צעדיו

הוא מיישר את כתרו וצועד לשמאלו
אך צמרמורת עוברת פתאום בעורפו
כשמביט לימינו, במין רעד של קור
לעיניו מתגלה המלך השחור

הטירנט האפל מכוון אקדחיו ישירות אל חזהו של המלך הלבן
חיילים, ואצילים משני הצבעים מביטים על המחזה שנגלה פה מולם
פעימות מהירות בחזה הנסער, זיעה על המצח ניגרת
קול נפץ חזק מהדהד ונעלם אך מותיר עוד צינה מיוסרת

הטירנט האפל על ברכיו מתפתל, נשמתו מתנדפת לאתר
וברקע, אקדח מעשן בידה, דמות נשית עם גלימה ועם כתר
שמלתה לבנה, חיוכה כה צחור היא ניגשת הישר אל מלכנו
ופונה אל אוזנו כמו לוחשת בסוד (אך נשמע את כולה באוזננו)

"כמה פעמים כבר אמרתי לך, אתה מלך, לא שר מלחמה!
אשכיו היא תופסת וגוררת אותו בצווחות חזרה לטירה...