חוכמה גדולה לברוח,
כשמתחיל להיות קשה.
אתה נסוג בצעדי ענק,
כלל לא מנסה.
חוכמה גדולה לברוח,
כאילו לא הבטחת לאהוב.
תאמר לי למה נכנסת לחיי
אם ידעת שהסוף קרוב?
חוכמה גדולה לתת לי להתאהב בך,
ואז להסיר אחריות.
נפלתי עייפה בין זרועותיך,
מוותרת על ההזדמנות.
אני לא נלחמת ברצונות שלך,
גם לא ברצונך ללכת ממני.
אני לא מכתיבה את הצעדים שלך,
אני לא יכולה לתת מה שאין לי.
אתה ביקשת המון בלי מילים,
שפטת אותי מבלי לומר,
והלכת כך סתם, בתום חודש אחד,
בתום חודש אחד מיותר.
אני כועסת ועצובה, בוכה וצועקת
ובעיקר מנסה ולא מבינה
אם אוהבים - אז למה ללכת?
תדהמה. זה כל מה שנשאר.
ומנסה לא לתת לפחדים לצוף
לא לשקוע בעבר
ולא מבינה איך זה קרה
שפתאום הפכת לזר.
25.9.2006 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.