פרידה זה גם לומר שלום לחלק מעצמך.
זה להוריד את התמונות מהקיר, להחזיר את הדיסקים, להחביא את
הספרים ולהמשיך הלאה.
פרידה זה להדחיק, לפחות לתקופה מסוימת, פרק זמן מתאריך איקס
לתאריך וואי ולזרוק את לוח השנה הישן לפח, למחוק את הלבבות
מאותו היום ביומן ולהפסיק לחשוב מה לקנות ליום השנה.
או ליום ההולדת.
או סתם ככה, כי מתחשק.
פרידה זה להכניס את כל המכתבים לקופסת נעליים מהעונה הקודמת -
ולארון.
ללכת לישון לבד
להפסיק ולדבר כמעט בטלפון
אוטומטית להיות בקשר עם פחות אנשים, כי החברים שלו, הם החברים
שלו
ולהפסיק ללכת למקומות שאת לא אוהבת.
פרידה זה לא להתקשר כשמתגעגעים ולא לנשק את הצוואר הזה יותר.
לא להרגיש לשון חלקלקה על כתף, ובטן ו...
לא להירדם חבוקה בזרועותיו ולא להתעורר בדיוק באותו האופן.
זה לא להתקשר להתבכיין כשמעצבן, או לספר קטע מצחיק שבדיוק קרה,
לא להתקשר באמצע הלילה סתם לשמוע את הקול הזה, שעושה לך משהו
בבטן.
פרידה זה להכאיב לאדם שאת הכי אוהבת ושמכיר אותך הכי טוב...
זה לומר לו "אל תתקשר יותר".
פרידה זה קצת מוות
פחד מוות להיות לבד ובלי החצי השני
פרידה זה התמודדות עם עולם אחר, חיים אחרים, עם שגרה אחרת
עם דברים אחרים לעשות בערב, בסופ"ש
אנשים אחרים לראות,
יש אנשים אחרים?
פרידה זה להיות עם עצמך
ללמוד להיות שלם ומאושר בלי ישות נוספת
להיות לבד
ואז,
אח"כ
עם מישהו אחר.