על שובל הנעורים נמצא מפתח שאיבד זהות
מתחבא בין גרגרי החול
יש לו את הכתובת של הלב
המתחפר בריקנות

ללב בלי כתובת
לא ניתן לזהות את המיספר כי הוא דהוי
כבר עבר הרבה מתווחים
שידעו לעקוב אחרי שובל הנעורים

כבר זקנתי בימי כילד
מאסתי בזיקנתי כנער
לא חוזר עוד על השגיאות שרוצות אותי נירדף
שחותמות את גורלי בניחוח סתמי
של מה היה קורה עם לא?..

(מתי ימצא לו המפתח??)

השארות נועדו לבנות לך חיים במימד אחר
לבנות לך קיום דרך תהייה
זה כלי שאני לא יודע להשתמש בו
לא מקצוען בדבר דיי מסורבל הייתי אומר
ולכן אוטומתית למדתי לוותר

לא רוכש מקצוע שהוא אני
במה האופי שלי יכול לכלכל אותי???

ואם יהיה מופץ ברבים?
גם אז יאבד לו מפתח בשובל הנעורים??




יש למישהו בדיחה מיותרת?
איזה משהו שיעיר לי את הצחוק המתגלגל במיתרים

אני זה שבוכה כדרך קבע גם ברגעים יפים