ארבל הכרמלי / שלחה לחמה |
שכבה הנערה על חול זהוב,
בא ופיתל סביבה זרועות
עד שלאושר התרומם גופה
והיא לו נכנעה.
שכבו יחדיו ועיניהם צפות
בזירת המזבח בו השילה הנוצות,
לפתע קם, רחק בהותירו בחול עקבותיו;
שבע אך אילם - בלי שמץ מגילוי רגשותיו.
הכיצד תדע אם התמסרותה
כלחם אשר שלחה?
24/12/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|