מקס רובין / אנטרופיה |
גלים בלי מים, קרח - קיר
אתה הולך אחרי סימן
מרחב-ימינה, שמאלה - זמן
קדימה - נצח, כאן - חיים
גדר של סדר ומילים
היציאה בתוך פזמון
בראש ילדה יפה - אסון
בראש ילדה יפה חי מין
נושך כמו זרם חילופין
רודף אותך גורל מוזר
תברח אתמול, לתוך מחר
זה מוות מתוכנן מראש
סופרים - אחת,שתיים,שלוש
יש חומר מר בתוך גלולה
והאנטרופיה גדלה...
בסוף נשאר חלום - סיפור
קונפליקט פשוט - מותר - אסור
הולך לאט ונעלם
בתוך אי-סדר, לעולם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|